ביקורת ספר
לכל מאן דבעי בכלל, ולמוקירי זכרו של יעקב (דז׳ק) ריצ׳ער בפרט: נראה שבמהלך העבודה על הספר האחרון חלה טעות מצערת שהובילה, אבוי, להדפסתו ולשיווקו.
מי שלא נרמז משם הספר (שמציע חלופה סבירה לקריאה), וכבר קיבל או רכש אותו - טוב יעשה אם ימירנו רע בטוב, או יניחנו במאחורה של המדף.
על מועדי הפגנות המחאה ומיקומן מול חנויות הספרים השונות (או מול ביתו של אנדרו לבית צ׳יילד) תבוא הודעה נפרדת. במקום יחולקו שלטים בעד עלילות הגיוניות, ונבלים עם מנת משכל מינימלית, ונגד שימוש בגוף ראשון ובאחים של סופרים.
בקיצור: לא. ממש לא. החינניות הפראית של ריצ'ר, ההיגיון והדינמיקה הסיפורית הלכו להם לאיבוד ביחד עם לי צ'יילד. אנדרו לא מתקרב לקרסוליים שלו.
לוותר.
ביקורות נוספות של האייל המבקר
אוגנדה
אחרי ההנאה מספרו של אלדד ׳העצים והשבבים׳, חיפשתי עוד מכתביו. ראשון מצאתי את נוהל ויזתא. סיפור פארודי...
סולם גנבים
אתחיל מהסוף: חבל על הסקירה. פשוט רוצו לקרוא. תזדהו, תחייכו, תקוו, תנגבו דמעה, תנשמו (חשוב להזכיר), ו...
מה כבר רוצה שרונה מהחיים? ירוק של מושב, אדום של פרחים (גם סגול הולך), כחול של עיניים גבריות יפות בחד...



