הטאו של פו

הטאו של פו - בנג'מין הוף

תרגום: אייל לוי

פראג, 1994, 144 עמ'.

ז'אנר: עיון, פילוסופיה.

את הספר הזה אפשר לומר שקניתי בטעות, היינו ביריד של סטימצקי וחיפשתי את הספר של פו הדב, אבל לא היה, היה רק את זה, הצצתי ב'פתח דבר' והתלהבתי.

🍯🍯🍯

אז מה זה בעצם?

טוב, פשוט אצטט חלק מה'פתח דבר':

"מה זה?" שאל הספקן.

"ציטוטי חוכמה מהטאואיזם המערבי," עניתי.

"זה נשמע כמו משהו מפו הדב," הוא אמר.

"נכון," אמרתי.

"זה לא על טאואיזם," הוא אמר.

"בטח שכן," אמרתי.

"לא, זה לא," הוא אמר.

"על מה אתה חושב שזה?" שאלתי.

"זה על הדוב השמנמן והקטן ההוא, שמשוטט ממקום למקום, שואל שאלות מטופשות, מחבר שירים, ועובר כל מיני הרפתקאות בלי לצבור שום ידע שכלי ובלי לאבד את פשטות המחשבה ואת שמחת החיים שלו. זה מה שזה."

"זה אותו הדבר," אמרתי.

באותם ימים, החל רעיון מסוים להתגבש במוחי: לכתוב ספר שמסביר את העקרונות של הטאואיזם דרך פו הדב ואת פו הדב דרך העקרונות של הטאואיזם. כשסיפרתי על כוונותיי, הזדעק המלומד: "מגוחך!" ודברים דומים. אחרים אמרו שזה הרעיון הכי מטומטם שהם שמעו אי-פעם ושאני בטח הוזה. חלק אמר שזה רעיון נחמד, אבל מסובך מידי. "מאיפה בכלל תתחיל?" שאלו. ובכן, אימרה טאואיסטית עתיקת יומין מנסחת זאת כך: "מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד."

אז אני חושב שנתחיל מההתחלה...

🍯🍯🍯

גם פה כמו בפו הדב המקורי של א. א. מילן סגנון הכתיבה זה שהסופר מדבר עם פו וחבריו וגם כותב בזמן הווה.

יש חפירה על משהו מהחוכמה הטאואיסטית, פו לא מבין כלום ואז יש הסבר קצר מובן יותר.

הספר משולב בהרבה משלים קצרים.

יש גם קצת ציטוטים ואיורים מהספר המקורי.

למי זה מיועד?

לאוהבי פו הדב במיוחד 😉

שורה תחתונה:

בתור ספר עיון הוא ממש חמוד,

בתור ספר קריאה הוא טיפה כבד.