את "מזל של מתחילים", ספרה הראשון של רעות וייס, בחרה הסופרת הנ"ל לתרגם ל"love at first sign". זהו משחק מילים שנון המחבר את הביטוי השגור "אהבה ממבט ראשון" לנושא הספר שהוא הורוסקופ. אישית אני לא מסכים עם תרגום זה ולצערי עלי לתת לו 0/10.

לגבי הספר עצמו, הוא מושלם. ספר מושלם לחג, לאיסרו חג ולתקופה בין החגים, השבתות והשנים.

את הסיפור מספרת לנו שרון, רווקה בשנות העשרים המאוחרות, הגרה בבית שחם ועובדת כמורה בבית ספר הדמוקרטי המקומי. חייה של שרון נעים בין משפחתה (שחייה לצידה), החברה הכי טובה שלה, נויה (רפתנית שאוהבת לחגוג) והכלב שלה. לשרון חסרה בחיים אהבה, או לפחות ניסיון באהבה. בעקבות טראומת ילדות שכללה את החבר הקרוב לה ביותר שרון מעולם לא הצליחה לפתח אמון או יכולות על מנת לקיים קשר רגשי. מצבה מחמיר כאשר עצב"ז, הלוא הוא אותו חבר מקולל, מופיע מחדש בחייה. מותשת מהחיים ובתקווה לעזור לחברתה נויה, מחליטה שרון לכתוב את ההורוסקופ השבועי במקומון "ביש", בעילום שם כמובן. שרון, בחורה שנונה וחדת לשון מטבעה רושמת תחזיות מצחיקות ומשעשעות. אבל, מה שהפך לכלי בלתי מזיק לעזור לחברה מתחיל לערער את המושבה השקטה כאשר באופן פלא כל מה ששרון כותבת מתחיל להתגשם! עכשיו כאשר יש בידיה את הכוח להשפיע על האנשים סביבה שרון נשבעת לעשות רק טוב! ולמצוא אהבה ולהתנקם במי שעיצבן אותה. לאנשים פשוט לא מגיע הורוסקופ השבוע, נכון?

איזה כיף זה לאהוב ספר. התחושה הזאת שאי אפשר להפסיק לקרוא והרצון הפרדוקסלי לגלות את הסוף ולרצות שהספר לא יגמר באותו הזמן. מבחינתי "מזל של מתחילים" של רעות הוא ספר מושלם. מהי כוונתי? שהוא מצליח לעשות בדיוק את מה שהוא התכוון לעשות. הוא באמת מצחיק ואפילו מרגש. זהו הספר הראשון שקראתי מז'אנר הקומדיה הרומנטית ולכן אין לי יכולת השוואה ליצירות אחרות בז'אנר. אני יכול רק להגיד שבין אסימוב להומרוס רעות וייס מצאה מקום של כבוד בספרייה שלי בתור אחד הספרים הכיפיים ביותר שקראתי עד כה.

למזלה של רעות אני עכבר הכפר בעצמי. מושבניק מהעוטף שסבא וסבתא שלו מקיבוץ עסיסיים (למביני עניין). אני מכיר אישית אנשים כמו שרון, נויה, עידו ועוד. כל פעם שקראתי על משתלת ה"נמש" דמיינתי את המשתלה ליד הגרעין בצוחר. זהו ספר מאוד ישראלי ואותנטי. יש כיף בלקרוא ספר משלנו, בו מכירים כל ביטוי ואזכור. למרות שהספר מלא באזכורים על תרבות הפופ של העשורים האחרונים. ממונטי פייתון עד לרואלד דאל עד שומרי הערים האבודות ו-DND. אם זאת הדבר שמשדרג את הספר הוא ההומר שבו. לדוגמא כותרות הפרקים:

"בשל ביקורו של נפטון בבית הראשון (איזה בית יש לנפטון, נפטון נפטון נפטון נפטון!) צפוי מאורע משמח מאוד בסוף השבוע"

שרון נותנת לנו נקודת מבט משעשעת על עצמה ועל הסובבים אותה. עוד דבר שהופך אותה לדמות קלה לאהוב. אם זאת המקום בו ההומור מרים את ראשו בשיאו הוא כמובן בהורוסקופים השבועיים המופיעים בספר כל מספר פרקים והם מספקים תעלול כתיבה מבריק. ההורוסקופים הינם פאוזה קומית וספוילר.

"טלה: השבוע תעשו סוף-סוף מעשה שדחיתם שנים רבות, ונחשו מה: בסופו – תרגישו הרבה יותר טוב. חבר/ה טוב/ה יסבכו אתכם בצרות של ממש, אבל ביננו, אתם אשמים. ברביעי כדאי לחמם את הבית. למה? כי קר. ראיתם מה זה? תחזית והורוסקופ במדור אחד!"

ככל שהעלילה מתקדמת יותר ויותר אנשים נשבעים שההורוסקופ השבועי שלהם מתגשם. מצב שבמקום להקל על שרון מסבך אותה כאשר היא מגלה שההורוסקופ אכן מתגשם אך לא בהכרח כפי שקיוותה. גם לאחר שסיימתי לקרוא את הספר לא השתכנעתי בכוחה הנבואי של שרון. הסופרת בחרה להשאיר את החלק הזה בספר לפרשנות הקורא. מסיבה זו, אישית לא הייתי קורא לזה ספר פנטזיה אבל אחרים יכולים לפרש אחרת.

אם להיות כנה וביקורתי הייתי אומר ששתי החולשות העיקריות של הספר קשורות לז'אנר ולכתיבה בגוף ראשון. אין ספק למי שאי פעם קרא, ראה או שמע סיפור רומנטי, לגבי זהותו של אהובה העתידי של שרון. הכיף הוא בדרך, אבל בגלל זה יש רגעים באמצע שמרגישים קצת נמרחים. לא כי הם משעממים אלה כי אני יודע לאן זה הולך. אני בוחר להאשים את הז'אנר באופיו הידוע מראש. אם זאת בז'אנר הכתיבה בגוף ראשון אחת הבעיות היא לא בהכרח תנאי, אלא בחירה. מלבד שרון רוב הדמויות די חד ממדיות ואין סביבן הרבה התפתחות או עניין. מי שהכי בלטה אצלה הייתה נויה, החברה הכי טובה של שרון, שעוברת אירוע שמאוד סוטה מסגנון הספר, נכנסת לאיזה סטרס צדדי והופכת לשחקנית רקע. כאמור הדברים הללו לא פגעו מהנאתי מהספר אבל יש לציינם.

לגבי הכתיבה. "מזל של מתחילים" כתוב בצורה שהיא "אין יור פייס ביץ'". כלומר כתוב בשפת דיבור ומכיל ביטויים בלועזית וקללות. לא הייתי קורא לזה שפה רדודה ויש הפרדה ברורה בין המשלב בדיאלוגים לבין רגעי אקספוזיציה. יש אפילו רגעים שבהם אנחנו רואים התכתבות בוואטסאפ שכוללת אימוג'יים, חשבתי שזה חמוד. אבל למי שקללות ודיבור פתוח על סקס מפריע, אז יש הרבה מהשניים. בשלב מסוים של הספר אשתי הציצה מדי פעם לחדר ושאלה אותי בשפת הספר, "הם כבר הז****?".

לי זה לא הפריע והפך את הספר לקל יותר להתחבר אליו כי אני מכיר טיפוסים שמדברים ככה.

לסיכום, ההשוואה שעולה לי לראש היא "מתילדה", אם מתילדה הייתה רווקה ישראלית שחייה במושב בארץ. זהו ספר קסום שלא מכריח את הקורא להאמין בקסם. ספר אהבה מצחיק מההתחלה ועד הסוף. הוא מצליח בכל נקודה שהופכת אותו לספר קומדיה רומנטי. למרות התרגום זהו ספר ישראלי מומלץ לכל.

9/10 כי המורה שלי אמרה שאין דבר כזה ציון מושלם. (אחרי זה היא נתנה 100 לאחיינית שלה).

טריגרים: קללות, אלימות כלפי נשים, דיבור פתוח על מין.