ראיון עם דניאלה ג'וליה טראוב

סופרת 'מרלין האדומה' מדברת על השילוב בין דיסטופיה ישראלית לסיפור אהבה מורכב, ועל האתגרים בכתיבת ספר שהפך רלוונטי באופן מפתיע עם פרוץ המלחמה

פורסם ב: 12/03/2024
דניאלה ג'וליה טראוב, סופרת בת 34 מתל אביב, מחייכת למצלמהעל רקע שחור

דניאלה ג'וליה טראוב | 34 | רווקה | תל אביב

מחברת הספר "מרלין האדומה",כריכה - סוכנות לסופרים, איור ועיצוב כריכה: רעיה קרס

לאחרונה יצא ספרך "מרלין האדומה", תוכלי לספר לנו עליו?

בישראל עתידית, ספקולטיבית, מלחמת העולם השלישית פורצת. ישראל נכבשת על ידי איראן וצבאות ערב כמעט לחלוטין, מלבד אזורים קטנים. באזורים הכבושים פועלת מחתרת הנחושה להקים את ישראל מחדש. בועז, ראש המחתרת, ובעברו איש מוסד, יוצא למסע בישראל הכבושה והפצועה כדי למצוא את מרלין אהובתו, מרגלת אמריקאית, חצי יהודיה, שנשלחה להסתנן לשורות הצבא הזר.

הספר נע בין מסע החיפוש ובין הזכרונות של שניהם מהמלחמה והכיבוש, ובין תקווה ומאבק למען עתיד ותקומה, אישית ולאומית.

מאיפה הגיעה ההשראה לספר?

אני אוהבת היסטוריה ולכן הרבה אלמנטים מהספר מבוססים על מאורעות שקרו. הספר נכתב מתוך מחקר מתמשך של משחקי הכוחות במזרח התיכון והאירועים ההיסטוריים שלו. הוא שואב השראה מסיפורי הגבורה והחורבן הישראלים והיהודיים, השואה, המחתרת היהודית, מרד בר כוכבא והחשמונאים, מלחמת יום כיפור, ומאירועי הטרור שפקדו את ישראל מאז האינתיפאדה הראשונה.

מעבר לכך, במסגרת הדוקטורט שלי אני חוקרת את המזרח התיכון והיחס של מדינות מוסלמיות לישראל, אז אלמנטים מתוך המאורעות העכשווים נלקחו כהשראה. האיומים המפורשים של איראן על ישראל והשאיפות הקולוניאליסטיות שלה במזרח התיכון. בנוסף רשת המנהרות של חיזבאללה וחמאס לא היו סוד ובספר לקחתי את זה צעד אחד קדימה.

עד כמה את רואה את עצמך בדמות הגיבורה הראשית?

אחד האלמנטים בספר הוא מערכת היחסים האביוסיבית בין מרלין לבועז. בעבר הייתי במערכת יחסים דומה ולכן היה חשוב לי לכתוב על כך. לתת לנשים את העוצמה והכוח להבין שניתן לצאת מהכל.

עשית תחקיר בשביל הספר? תוכלי לספר על התהליך ומה הוא כלל?

קריאה רבה על אירועים היסטוריים ומחקרים אקדמים. במיוחד אהבתי ללכת לספריה ולהשאיל ספרים על המערות במדבר יהודה. תמיד הייתה לי אהבה למדבר וגם לתקופה של דוד המלך ולכן הרומנטיקנית שבי מאוד נהנתה מהמחקר הספציפי הזה.

עבדת במגוון תפקידים מעניינים - עוזרת לנספח הצבאי ברומא, שדרנית רדיו ועוד. הרגשת שהחוויות האלו השפיעו על הספר?

בהחלט. אחת הביקורות שקיבלתי, היא שיש דמויות מסויימות שהן סטריאוטיפ. אבל רוב הדמויות מבוססות על אנשים אמיתיים שהכרתי בחיים במגורים שלי באירלנד, ברומא ובביקורים הרבים שלי בארצות הברית ואירופה. צחקתי על עצמי שבעוד אני מתהדרת בכך שאני "מכניסה אנשים מעניינים לחיים שלי" כנראה שאני מכניסה לחיים שלי אנשים שהם שבלונה של סטריאוטיפ התרבות שלהם.

התפקידים בחיים שלי תרמו הרבה כיוון שבאמת יצא לי להיחשף להמון סוגי תרבויות, אנשים, מקצועות ואורך חיים. וכך גם מרלין האדומה, מאוד צבעוני, מאוד מגוון, יש שם קצת מהכל.

יש בספר גם אירועים שאכן קרו במציאות (מינוס כיבוש ישראל על ידי איראן).

איך הרגשת כשהספר יצא במקביל למלחמה ופתאום הפך להיות רלוונטי יותר מתמיד?

חשבתי תחילה שלא יהיה ניתן להוציא אותו. הוא היה אמור לרדת לדפוס בערב ה-7 לאוקטובר ועצרנו את ההדפסה. רק אחרי חודש, קראתי את הספר בשנית והרגשתי שהוא מדבר על תקווה, על תקומה מחורבן וכאוס. החלטתי שיש לו מקום.

אבל שיניתי את ההקדשה – הספר מוקדש לחטופים ולנרצחים.

כשפרצה המלחמה, הקמת חמ"ל הסברה של אלפי מתנדבים, תוכלי לספר עליו?

הקמתי חמ"לי הסברה גם באוניברסיטה העברית במבצע עמוד ענן וגם הרמתי את קמפיים BRING BACK OUR BOYS בצוק איתן. במלחמה הזו זו הייתה דרכי לתרום. כבר ב7 לאוקטובר הקמתי עם מתנדבים נוספים את חמ"ל חרבות ברזל. יצרנו, ערכנו והפצנו תוכן וניהלו את הקהילה בפייסבוק. היום החמ"ל מנוהל על ידי לירון-ענבל פרסי.

חזית ההסברה היא חזית לכל דבר אבל לא נתפסת ככזו על ידי המדינה. לדעתי זה חייב להשתנות. יש גבול עד כמה אזרחים יכולים להחזיק את החזית הזו.

מי ערך לך את הספר? איזה שינויים חשובים ומשמעותיים עשו בתהליך העריכה של הספר?

קרן לנדסמן האחת והיחידה ערכה את מרלין האדומה. היא הבינה בדיוק מה רציתי והצליחה לעצב את הספר כך שהוא עובד. היו המון דברים שנאלצתי לוותר עליהם אבל כל מה שקרן ייעצה לי התברר כנכון.

מה האתגר הכי גדול שנתקלת בו סביב הוצאת הספר?

שילוב הסיפור של מרלין ובועז והסיפור הדיסטופי. לקח לי ולעורכת, קרן לנדסמן, המון זמן להבין איך לשלב את השניים יחד. אבל קרן מוכשרת מאוד והיא פיצחה את זה.

היו לך קוראי בטא? איזה שינויים חשובים הם תרמו לספר? איזה תגובות קיבלת?

הרבה קוראי בטא. הספר יועד תחילה לנשים ולכן בעיקר חברות שלי קראו אותו, שוב ושוב ושוב. אחכ הייתי צריכה גם גברים ואז שלחתי את זה לאנשים שיש להם רקע בכתיבה.

מה שעבד זה שלכולם הספר היה סוחף – אבל היו המון הערות על נושאים אחרים. לספר הזה היו מעל חמש טיוטות וכולם הושפעו מההערות של קוראי הבטא.

מי ליווה אותך במהלך הוצאת הספר?

מעין רוגל האחת והיחידה. ממש לאורך כל הספר, יד ביד. היא האמינה בו כשאני כבר איבדתי תקווה. היא דחפה אותי והכירה לי אנשים שעזרו לי להעמיד ספר ראוי. אני לא בטוחה שהספר היה קיים בלעדיה.

מתכננת את הספר הבא?

מתחילה לתכנן אותו. כמה וכמה ביקורות טענו שצריך המשך למרלין האדומה ואני מתחילה לפלרטט עם הרעיון הזה.

כמה ספרים יוצא לך לקרוא בחודש בממוצע?

תלוי. בזמן הדוקטורט אני קוראת כל כך הרבה מאמרים שמאוד קשה לי לקרוא גם ספרים. אז ספר אחד בחודשיים לצערי. אבל בזמנים רגילים. שני ספרים בחודש. תמיד קינאתי באנשים שקוראים מהר. אני לא כזו – לוקח לי זמן.

מה הז'אנרים האהובים עליך?

אני מאוד אוהבת רומנים היסטוריים ותקופתיים. מאוד אוהבת סופרים של המאה ה-20 מאיטליה וצרפת.

באיזה שפות את קוראת?

עברית או אנגלית.

סופר/ת אהוב/ה?

אלזה מורנטה.

ספר אהוב?

כזב וכישוף.

ציטוט אהוב מספר?

ברור שהפתיח של לוליטה. אבל אלך על משהו פחות נפוץ:

מים שאו אותי של תומס מורן –

What would we of the land's end spy? A hundred thousand pale corpses, bobbing like fishermen's floats in the green swell? Several millions, from chain-mailed Norman lords to the black-clad crews of Spanish galleons, from ladies in silk ballgowns who went down on liners to poor Connacht fishermen swept overboard in the lonely nights by sudden swinging booms? And flaunty yachtsmen, cocksure but capsized by white squalls, the implacable destroyers of pretty boats?

איזה מסר היית רוצה שאנשים יקחו מהספר?

בעיקר לנשים שנמצאות במערכת יחסים אביוסיבית רגשית. כזו שאין חבלות על העור אבל יש חבלות בנפש – אפשר לצאת מזה. ולצאת מזה חזקות.

מה את מאחלת לעצמך?

שלווה.

יש לך שאלה לחברי הקבוצה?

בתקופה כזו, האם ספר כמו מרלין האדומה, מושך אתכם או מרתיע?

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

תודה על החיבוק וההרגשה הטובה. תמשיכו להיות קבוצה מרתקת שאני נהנת לקרוא כל יום.