ראיון עם חיים גורוב-גלברט

חיים גורוב-גלברט | גיל 32 | נשוי לתמי ואבא לנעימה (4) | ירושלים | קריין, פודקאסטר ושחקן

ספרים בולטים שהקליט: כהרף עין (יואב בלום), עד אחרון הפחדים (אלכס פינלי), אפס סובלנות, סיפור קצר מתוך לב רעב (אשכול נבו).

פודקאסטים בולטים שיצר: רדיו-מורפורק!, מדלגי העולמות, פונדק הנשמות, כישור הזמן: יומן צפייה

איך הגעת לתחום הדיבוב והקריינות? כמה שנים אתה בו?

מגיל צעיר מאוד אהבתי להקריא סיפורים לחברים ולמשפחה. אני זוכר במיוחד טיול שנתי בכיתה ח' שבו הקראתי ספר לחבריי לאוהל (אלבימאת יאיר לפיד - עד היום אני רוכש לו חיבה רבה), ואחרי זמן מה הרמתי את עיניי מהדף, ולהפתעתי מצאתי את עצמי מוקף במעגל גדול של מאזינים. שנים רבות לאחר מכן כשרציתי לשנות כיוון בקריירה שלי חיפשתי משהו שאוכל לשלב בו כל מיני ביטויים יצירתיים שדיברו אליי כמו משחק וסאונד, וכשגיליתי מחדש/נזכרתי בתחום הזה - זה היה פתאום מאוד ברור וטבעי שזה מה שאני רוצה לעשות. אחרי קורס קריינות, ותוך כדי עבודות אחרות (מוכר בחנות ספרים יד-שנייה ושחקן פה ושם) התחלתי את הפרוייקטים הראשונים שלי, עד שאזרתי אומץ לעזוב את הדיי-ג'וב ולהפוך לעוסק עצמאי בתחום. סה"כ אני בתחום בתור עצמאי כשנתיים.

חלק גדול מזמן הקריינות שלי מוקדש לספרי שמע, בעיקר עבור חברת עברית, ולפעמים עבור סופרות.ים עצמאיים והוצאות קטנות.

עבודות קריינות אחרות בעברית ובאנגלית כמו פרסומות וסרטי תדמית - נעשות עבור חברות ולקוחות שונים מסביב לעולם.

את רוב עבודות הדיבוב שלי עשיתי עבור סטודיו אנימציה ישראלי מדהים בשם The Hive Studio (שלאחרונה התפרסם בשל הסרט Letter to a Pig שקיבל מועמדות לאוסקר. אם לא ראיתם עדיין - רוצו לראות!) סדרת אנימציה אחת שדיבבתי בה כמה דמויות עתידה לצאת בקרוב בארץ, אבל עדיין אסור לי לפרסם.

את הקריינות אתה מקליט בבית או באולפנים של ההוצאות?

קריינים וקרייניות היום חייבים אולפן ביתי מקצועי, וידע סביר בעריכה וסאונד. הרבה מאוד עבודות קריינות נעשות באולפן הביתי ונמסרות דרך האינטרנט. עדיין, חלק רב מספרי השמע בארץ ובעולם מוקלטים באולפנים גדולים של חברות ההפקה. במקרה שלי אני מוגדר כקריין-מפיק: מקליט, עורך ומפיק את הספרים מא' ועד ת' - הכל מהבית. בעבודות דיבוב שהשתתפתי בהן, לעומת זאת, מקליטים תמיד באולפן חיצוני, עם טכנאי סאונד ובמאי שנותן תוך כדי דגשי משחק ודיבוב.

אתה קורא את הספר לפני הקריינות או פעם ראשונה תוך כדי ההקראה?

מעניין שזו שאלה שכמעט תמיד שואלים אותי כשמגלים מה אני עושה. התשובה היא: כמעט תמיד זו פעם ראשונה תוך כדי הקראה. כל ספר הוא פרוייקט רגיש מבחינת הזמנים ומצופה להגיש אותו במסגרת זמן הגיונית, מה שלא מאפשר קריאה מקדימה. זה דומה גם למה שאומרים על תחום התרגום, למשל. מה שעוזר לי זה לקרוא קצת על הספר, לדבר עם הסופרים והסופרות לפני (לצערי זה לא קורה מספיק), להכיר ז'אנרים ומסוכמות ספרותיות ובכלל - היכולת להבין פחות או יותר לאן הספר מתקדם. והאמת היא שלפעמים גילוי התפניות העלילתיות תוך כדי ההקראהיחדעם הקורא דווקא מקלות מאוד להתחבר לספר ולהעביר את החוויה הרגשית בצורה אותנטית.

בקריינות שלך אתה נוהג לעשות קולות שונים לדמויות?

יש סגנונות רבים בקריינות ספרים. באופן כללי היא נופלת בדרך כלל איפשהו בין קריינות אינפורמטיבית קלאסית לבין דיבוב. כל קריין או קריינית נופלים על הספקטרום הזה ובאופן טבעי נמשכים למה שאוהבים - לפעמים קרוב יותר לצד הזה ולפעמים לאחר. אני נמשך יותר לכיוון הדיבובי/משחקי ובהחלט נותן קולות לדמויות. עד כמה? זה מאוד תלוי בספר; הכי חשוב בעיניי שזה ישרת את סוג הסיפור שאני מספר. בנוסף, צריך לזכור שזה מדיום שמיעתי ייחודי ואינטימי, שממש מדבר לאנשים בתוך האוזן, ולכן חשוב מאוד שלא יהיו הרבה קולות לא נעימים או צורמים. בדרך כלל דמויות מרכזיות מקבלות קול מתון שאפשר לקריין איתו ולהאזין לו זמן רב, ודמויות צדדיות שמופיעות לעמוד או שניים עשויות לקבל קול מוזר או מוגזם יותר. כל קול חדש שנוצר בזמן הקריינות מקבל אצלי סימנייה מיוחדת בתוכנת ההקלטה, וככה אני יודע לחזור לשם ולהיזכר בו בפעם הבאה שהדמות מופיעה, כדי לשמור על עקביות ולא לבלבל את המאזינים. אוסיף גם שחשוב להכיר בטעם האישי של המאזינים והמאזינות: אם לא התחברתם.ן לסגנון כזה או אחר - זה בסדר גמור ולגמרי לגיטימי; נסו קריין או קריינית אחרת ואולי זה ידבר אליכם יותר.

לאיזה ספר לדעתך יצאה לך הקריינות הכי מוצלחת?

אני בדרך כלל מחובר מאוד לספרים האחרונים שקריינתי. כהרף עין של יואב בלום (כתר ספרים) - היה מהנה במיוחד ואני חושב שההנאה הזאת באה לידי ביטוי גם בקריינות שלי, לפחות בתקווה.

מי הקריין/ית האהובים עליך בישראל? ובחו"ל?

אני חייב להתוודות ולומר שצריכת ספרי השמע שלי היא כמעט לגמרי באנגלית, ולכן אני כמעט ולא מאזין לקרייניות וקריינים בעברית. מה גם שבתור קולגות שלי שאת חלקם אני מכיר אישית, לא הייתי רוצה להעליב את מי שלא הזכרתי. לכן אתמקד באנגלית, ואמליץ ספציפית על Michael Page, שקריין בצורה מופלאה את סדרת Gentleman Bastard Sequence (העולה לדעתי על חוויית הקריאה), והוא דוגמא למאסטר בסגנון הדיבובי/תיאטרלי שאני אוהב ונמשך אליו בעצמי. חייב להזכיר גם את Stephen Fry והקריינות האיקונית שלו להארי פוטר; נגישה מאוד ומומלצת בחום גם למי שלא רגילים כל כך לספרי אודיו.

יש ספרים שסירבת לקריין? או ספרים שביקשת במיוחד לעשות להם קריינות?

בקריינות מסחרית ופרסומות כן - כל דבר שהריח כמו מרמה או הונאה. בתחום הספרים לא קרה שסירבתי לקריין ספר כלשהו. אחד מהדברים שאני ממש אוהב בעבודה הזאת זו החשיפה לכל הז'אנרים שאף פעם לא ממש קראתי לפני כן; ספרים שסתם ככה כנראה בחיים לא הייתי קורא מרחיבים את אופקיי ומלמדים אותי המון, ולפעמים אפילו מתגלים כהפתעה ממש נעימה שבא לי לקרוא עוד כמוה. במיוחד קרה לי עם כמה מותחנים, שעד כה לא קראתי כמעט.

אבל גם לא אסתיר שאני בוודאי אקפוץ על כל הזדמנות לקריין ספרי פנטזיה ומד"ב. זו אהבתי הגדולה ואתפשר על הרבה דברים בשבילה.

כפודקאסטר הקמת עם צפריר גרוסמן את היזיון: פודקאסטים פנטסטיים - תוכל לספר לנו על הפרוייקט? איך הוא נוצר ומה הוא כולל?

בשמחה. הכל התחיל ממפגש אקראי עם צפריר ב'מייקס-פלייס' מחוץ לכנס אייקון לפני הרבה שנים. דיברנו קצת, היה לנו נחמד ונוצר קשר שהמשכנו קצת בפייסבוק לאחר מכן. באותם שנים לא היו פודקאסטים בעברית בתחומי הפנטזיה שעניינו אותנו (לדעתי רק "ההסכת שאין לומר את שמו" שהיה בחיתוליו). בטח ובטח שלא בספרים וסדרות נישתיים יותר. וכמו שקורה הרבה בחיים שלי - אם יש משהו שהייתי רוצה לצרוך והוא לא קיים - אני מחפש דרך ליצור אותו. שאלתי את צפריר אם הוא בקטע ויחד התחלנו את הפודקאסט הראשון שלנו בנוב' 2020 - מאלאזן קורה פה?! שרץ במקביל לקבוצת קריאה פייסבוקית שבה קראנו את סדרת ספר הנופלים של מאלאזן. הפודקאסט ההוא הסתיים לעת עתה, ומאז יש לנו עוד חמישה פודקאסטים על תכנים שונים וברמות שונות של פעילות. למשל, כישור הזמן (WoT) - יומן צפייה עוסק בסדרת הטלוויזיה של כישור הזמן, ופעילה כל פעם שיוצאת עונה חדשה. לעומת זאת פונדק הנשמותהוא פודקאסט עלילתי מקורי של סיפורי פנטזיה-יהודית מאת כותבי וכותבות שעטנז המדהימים, והוא תלוי הרבה יותר בגורמים חיצוניים ובעל קצב ותהליך הפקה שונים לגמרי.

מה התהליך סביב כל פרק? תכנון, הקלטה, עריכה וכו' - תוכל לפרט?

לא אכנס ממש לכל הפרטים כדי לא לייגע, אבל בגדול עבור רוב הפודקאסטים שלנו, שהם כמו מועדון קריאה כזה: אנחנו קוראים/צופים במה שהוקצב לשבוע הזה ורושמים הערות. אחר כך מייצרים קובץ לנושאים כלליים שנדבר עליהם, ואז עורכים סשן הקלטות (כשעה-שעתיים אודיו גולמי שמתקצר אח"כ בעריכה) שבו אנחנו בשיחת דיסקורד וכל אחד מקליט מקומית את עצמו (ואז צפריר שולח לי את ההקלטה שלו). אז מגיע שלב העריכה... זה מה שלוקח את רוב הזמן, ולמרות שאני מאוד יעיל בעריכה, רמת ההשקעה ותשומת הלב לפרטים עדיין דורשים את שלהם. משמע, העריכה לוקחת קצת יותר מההקלטה (ולפעמים הרבה יותר אם יש הרבה קטעים מיוחדים או מושקעים כמו פרסומות מומצאות, שירים או פארודיות וכד'). ואח"כ יש כמובן את ההעלאה של הקבצים לשירות הפצה שמפרסם בכל הפלטפורמות השונות וכמובן - פרסום בפייסבוק, בקבוצות שלנו או רלוונטיות אחרות, שיצא פרק חדש.

אתה מתכנן פודקאסטים נוספים סביב ספרים?

כן! לפחות כל עוד יש בזה עניין וצפריר עדיין בקטע. יש לי רעיונות לעוד סוגים של פודקאסטים, אבל בינתיים ספרים זה המיקוד.

יש לך שאלה לחברי הקבוצה?

שאלה למי שלא האזינו אף פעם לספרי שמע - מה מונע מכם לנסות?

למי שכן האזינו לספרי שמע - מה אתם הכי אוהבים/לא אוהבים בחוויה הזאת?

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

אני צורך ספרים בכל מיני צורות: ספר פיזי, אלקטרוני, אודיו. לפעמים את אותו הספר אפילו; וכמוני יש עוד הרבה. לכל צורה יש יתרונות וחסרונות, וכל אחת מרגישה קצת אחרת ולא תמיד מתאימה לכל אחד ואחת, וזה בסדר. אבל בסוף - אלה אותם הסיפורים שאנחנו אוהבים כל כך, והם נגישים לנו היום יותר מתמיד. תהנו מזה.