ראיון עם רעות וייס

רעות וייס | עוד מעט 46 | נשואה + 3 | בית יצחק | מורה בביה"ס דמוקרטי ובמרכז למחוננים

מתי התחלת לכתוב? מה משך אותך לשם?

התחלתי לכתוב בגיל 3-4, עוד לפני שידעתי לכתוב. הייתי מקליטה את עצמי כותבת שירים. ובהמשך, כשלמדתי לכתוב, גם כתבתי אותם על דף עם מלאאאא שגיאות כתיב וכל מיני ציורים חמודים. יש לי את חלקם עד היום וזה מתוק ומבדח ומרגש. מה משך אותי לשם? האהבה שתמיד הייתה לי למילה הכתובה, בשילוב עם דמיון מפותח במיוחד.

מה הניסיון שלך בעולם הכתיבה?

בילדותי כתבתי שירים וסיפורים ועסקתי בכתיבה עיתונאית. בהמשך הייתי עורכת וסגנית עורך בכל מיני מגזינים, כמו 'אתנחתא' – מגזין יאכטות, 'ראש צעיר' של איטו אבירם, 'זבנג' של אורי פינק, 'תזה' של אוניברסיטת תל אביב ועוד ועוד. למדתי שנה קופירייטינג ולמדתי שנה תסריטאות, ואז החלטתי שאני לא רוצה לעסוק לא בזה ולא בזה. אירוני, כי הייתי קופירייטרית שנתיים וכי ממש כיום אני כותבת תסריט – אז שום למידה לא הייתה לשווא מסתבר, איזה יופי. חוץ מזה אני מורה לכתיבה יוצרת כבר מעל 15 שנים.

יש לך תואר ראשון בתקשורת וספרות ותואר שני בספרות. את מרגישה שזה עזר לך בכתיבה?

כן ולא. זה בטוח עזר ופתח את הראש וחשף אותי להמון ספרים וז'אנרים ומאמרים וחוקרים. אבל זה קצת ביצה ותרנגולת, כי הלכתי לאוניברסיטה ובחרתי בתארים האלה בגלל שאני כל כך אוהבת כתיבה וספרים.

ביום-יום את מורה, איך שילבת את העבודה עם כתיבת הספר?

זה היה מאד קשוח, כי אני מורה בשני בתי ספר ומאד עסוקה. זו אחת הסיבות המרכזיות שלקח לי כל כך הרבה שנים לכתוב את מזל של מתחילים, הייתה תקופה ארוכה שכתבתי אותו מחופש גדול לחופש גדול. מצד שני, כשסוף סוף כן נכנסתי לזה, שילבתי המון מהווי בית הספר בתוך הספר – ואפילו הפכתי את הגיבורה למורה בבית ספר דמוקרטי – כמוני. כיום, כשאני יותר מאמינה ביכולותיי, וגם כשממש קשה לי שלא לכתוב, אני משתדלת לשלב יותר בקלות את העבודה עם כתיבת הספר, אבל זה בעיקר אומר שאני כותבת בלילות. מי צריך שינה?

באיזה אתגר נתקלת סביב הוצאת הספר?

וואו, יש רשימה ממש ארוכה... לקח לי עשרים שנים לכתוב אותו. כשסיימתי, הטיוטה הראשונה הייתה ממש (ממאאאאש!) ארוכה וקיצצתי לו את הצורה. ואז שלחתי לחמש ההוצאות הגדולות וקיבלתי בעיקר מכתבי דחייה. אבל בסוף התקבלתי לאחת מהן וזה היה ממש מרגש, רק שאחרי חצי שנה הם ביטלו מסיבות שלא קשורות אלי ושברו לי את הלב. כשכבר כן התקבלתי להוצאת שתים בית הוצאה לאור המופלאה, פרצה מלחמה והתחלתי לחשוש שהספר כבר לא יראה לעולם אור יום. אבל בסוף הוא כן יצא, איזה כייף!

סיפור מלהיב שקרה לך סביב הספר

מאז שמזל של מתחיליםיצא לפני שנה, הוא אוסף סביבו המון סיפורים מלהיבים! הוא זכה כספר השנה בקטגוריה הרומנטית בתחרות של הקבוצה הזאת ממש, וזה אחד הדברים הכי משמחים ומרגשים שקרו איתו, והישג שאני גאה בו בצורה בלתי רגילה. הוא קיבל זכאות למועמדות ל פרס גפן, תורגם לאנגלית, זכה למעל 250 דירוגים ב"עברית"... המון אנשים אמרו לי שהוא מאד עודד אותם, וזה מלהיב ומרגש אותי כל פעם מחדש. ומשהו מצחיק: מדי פעם אנשים אומרים שההורוסקופים בספר התגשמו עבורם. יש עוד משהו ממש מלהיב שיכול לקרות סביב הספר בקרוב, אבל אני עדיין לא יכולה לספר. ממש מוזמנים להחזיק לי אצבעות ולהתפלל חזק.

ספרי לנו סוד מאחורי הקלעים של העבודה על הספר🙂

במשך שנים היו לי קלסרים מלאים בהורוסקופים שאספתי מעיתונים, כדי לקבל מהם השראה ורעיונות. שנים! גם חברות שלי היו אוספות לי. בסוף בקושי השתמשתי בהם, והמצאתי הורוסקופים מראשי הקודח. ועוד סוד: נויה, החברה הרפתנית של הגיבורה, מבוססת על ליאת, חברה אמיתית שלי שהייתה רפתנית, וקמתי ב-4:30 בבוקר כדי להצטרף אליה לחליבת בוקר למטרת תחקיר. זה היה מגניב מאד. וסוד אחרון: בית שחם מבוסס חלקית על בית יצחק, הכפר שאני גרה בו.

מאיפה הגיעה ההשראה לספר?

זה סיפור שאני רוקדת סביב האמת שלו מאז שהספר יצא... אבל הגיע הזמן לספק את הגרסה הכנה ביותר: כשהייתי עיתונאית התבקשתי להמציא הורוסקופ לאיזה מקומון. הנה אמרתי את זה. זו הייתה חוויה מאד מוזרה לכתוב הורוסקופ לכל 12 המזלות ולדעת שאני ממציאה אותו לחלוטין. ואז כשההורוסקופ התפרסם, אחזתי במקומון בידיים וחשבתי לעצמי "בואנה, זה מטורף. זה עוד יכול להתגשם למישהו" ו – טאחחח, היה לי רעיון לסיפור. אולי כעונש על כמה שזה לא אתי להמציא הורוסקופ, לקח לי עשרים שנים לכתוב אותו.

מתכננת את הספרים הבאים?

כן! זה די מטורף שלקח לי 20 שנה לכתוב את מזל של מתחילים, ומאז שהוא יצא כבר כתבתי טרילוגיה ועכשיו אני כותבת מחזמר. הטרילוגיה היא מעין אגדה למבוגרים, וכתבתי אותה לפני שנתיים. נכון לעכשיו קוראים לה "אי השלווים". היא מספרת על אמא שנרצחת ומגיעה לחיים הבאים, שהם כדור הארץ בעידן האבן, ויוצאת לאודיסאה לחפש את בנה. אני מגדירה את אי השלווים: "הקוסם מארץ עוץ פוגש את שבט דוב המערות, האחים לב ארי ואבודים", וגאה בה בצורה בלתי רגילה. הספר הראשון מתוכה אמור לצאת לאור עוד כמה חודשים. חוץ מזה אני כותבת תסריט לסרט מחזמר על סיפור אמיתי שאיכשהו מעטים שמעו עליו: פרשת מכון איילון. זה סיפור מטורף מההיסטוריה שלנו מלפני קום המדינה, ואני כותבת גם את התסריט וגם את השירים ואפילו מלחינה אותם. זו חוויה מאד אחרת של כתיבה, ומרגש אותי לבדוק את הגבולות והוורסטיליות של עצמי.

יש הרבה קווי דמיון בין שרונה, גיבורת הספר, ולך. עד כמה שרונה מבוססת עליך?

בהרבה רמות שרונה מאד דומה לי, שתינו מורות שאוהבות את המקצוע שלנו, אכפת לנו מאד מהתלמידים שלנו ואנחנו יצירתיות ואוהבות להכין שיעורים מגניבים וחווייתיים. שתינו גם מאד אוהבות מחשבים וכמובן, עוסקות בכתיבה. מעבר לזה, דאגתי להרחיק אותה ממני ככל האפשר. אני ממש לא ביישנית או מופנמת, אני טובה באמנות פלסטית, הלוואי שהייתי גרה בצמוד להורים שלי (הם גרים ביבנה, החצופים) ואני גם לא ג'ינג'ית – למרות שתמיד רציתי. מה שכן, גם אני עברתי חוויות חברתיות מאד לא פשוטות בנעוריי. לא ברמה של מה שהמצאתי לשרונה, אבל הווייב בהחלט לא זר לי.

מי ערך לך את הספר? איזה שינויים חשובים ומשמעותיים נעשו בתהליך העריכה של הספר?

את הספר ערכה אורנה לנדאו Orna Landauהנהדרת, שהאמינה בו מהרגע הראשון. יש לה חוש הומור מאד שנון ומאד אכזרי, ותהליך העריכה היה חוויה מלמדת ומבדחת ביותר. אפילו כשאורנה אמרה דברים שלא קל לשמוע, היא הייתה מאד משכנעת ומאד מצחיקה. השינויים הכי משמעותיים שנעשו בתהליך העריכה היו: הורדת *כל* קטעי הסקס שהופיעו בו, צעד שהיה לי קשה וקל איתו בו-זמנית, מאחר שאני הרי מורה ואפילו כשכתבתי אותם שאלתי את עצמי אם לא נפלתי על הראש, כי הנחתי שתלמידיי הגדולים יותר יקראו את הספר – והם אכן קראו. בנוסף, אורנה ביקשה שאשנה את הסוף של הספר, ובדיעבד – איזה מזל, כי היו בו דברים שהם מאד טריגריים אחרי השבעה באוקטובר, כמו שריפה במקלט.

איזה עצות וטיפים יש לך למי שרוצה לכתוב או להוציא ספר?

יש לי המון עצות וטיפים, בעיקר לגבי השלב שאחרי הכתיבה. קודם כל, להבין שהשיווק הוא חלק מהותי ולא משהו שניתן לוותר עליו. חשוב לייצר קהילה ולקחת חלק בשיחות ודיונים ברשתות החברתיות. ממש כדאי לעקוב אחרי מאירה ברנע גולדברג, שלימדה אותי כל כך הרבה והיא השראה אמיתית. לייצר חברויות עם סופרים וסופרות שמוציאים ספר במקביל אליכם – כל כך הרבה יותר נחמד שיש מישהו להתייעץ איתו שמבין מה אתם עוברים ואתם גם יכולים לפרגן אחד לשני. לא לפחד להעז. לפנות לסופרים, לאנשים אחרים, להציע ולשאול ולנסות לייצר שת"פים. מקסימום תשמעו "לא", אבל מדי פעם גם תשמעו "כן!" ולגבי הכתיבה עצמה: לא לוותר ולא להגיד "אכתוב כשאצא לפנסיה". אני ממש מדברת על זה בהרצאה שאני מעבירה על חוויותיי מכתיבת הספר. אם אני הצלחתי לכתוב את הספר אחרי עשרים שנה, כל אחד יכול. אל תוותרו.

מה הז'אנרים האהובים עליך?

מדע בדיוני, פנטזיה, בלשי, רומנטי. אם אפשר שילוב של כולם – מה טוב.

מאז שנהייתי אמא, קשה לי עם אימה ועם מתח, בעיקר אם הם אכזריים – והם כמעט תמיד אכזריים.

מה המסר שאת רוצה שאנשים יקחו איתם מהספר שלך?

אני חושבת שמזל של מתחילים מדבר בעיקר על הכוח של מילים, ועל חמלה. וזה המסר שהייתי רוצה שהקוראים ייקחו ממנו, ואני גם חושבת שזה מה שלוקחים. שלמילים שלנו יש כוח, ושאנחנו צריכים להיות יותר מלאי חמלה וסלחנים האחד כלפי השני. וכמובן שמזל תאומים הוא הכי שווה.😊

מה את מאחלת לעצמך?

להגשים את כל השיאים והיעדים שסימנתי לי. אם פעם הם בעצמם היו "מדע בדיוני", היום הם לא! הייתי רוצה שמזל של מתחילים יהפוך להיות סרט או סדרה או שניהם, שיתורגם להמון שפות ויפיץ אהבה וחמלה בעולם – בעיקר בעולם של היום שממש לא תזיק לו קצת חמלה. הייתי רוצה שהטרילוגיה תתפרסם ותשנה את העולם, ותהפוך להיות סדרת הולו מטורפת שכזו, עם תקציב בלתי נתפס ושחקנים נהדרים ותצליח כמו משחקי הכס. ושהמחזמר יהפוך לסרט ויהיה אהוב ומצוטט על כל בית בישראל. איחולים צנועים בסך הכל.😊אבל אני בעד לחלום בענק ואמן אמן אמן שזה גם יתגשם.

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

תודה לאל שהקבוצה הזאת קיימת. אני כל כך נהנית לקרוא את הפוסטים, את הסקירות, את ההמלצות על ספרים ואת מה שמתפרסם בקבוצה. ואני כל כך מוקירה תודה לכל מי שפרגן למזל של מתחילים, שבחר בו כספר השנה, שכתב עליו ושאהב אותו. בתקופה האחרונה אני קוראת הרבה פחות ממה שאני רגילה (מי ידע שלהיות סופרת אומר שלא יישאר לי זמן לקרוא?!), אבל אני אוספת לי כל הזמן ספרים שבא לי לקרוא בזכות ההמלצות המעולות בקבוצה. אז: תודה לכם, מכל ליבי.