ראיון עם תמר ביאליק

תמר ביאליק | יפו | עורכת במדור ספרות מקור בכנרת זמורה דביר

ספרים בולטים שערכה בתקופה האחרונה: חנינה מאת מאיה וקסלר; יום הולדת שמח, אדולף היקר מאת ליטל פורת; עקבו אחריי, מאת ג'ני דנסון; פדות מאת זיו דורקם ועוד...

איך הגעת לתחום העריכה? מה משך אותך לתחום הזה?

ממש התגלגלתי לזה, ההשכלה הפורמלית שלי היא בכלל קולנוע, אבל למדתי בחוג לתסריטאות עם רונית מטלון הנדירה, והעין שלה וההערות שלה כלפי הכותבים, הדליקו אותי לחלוטין על העניין, עד היום אני רואה בה את מורתי הגדולה. זה פשוט מקצוע שהוא המיקסום של החוזקות הכי בולטות שלי – לקרוא הרבה, מהר ומעמיק ולהביע דעה על כל דבר😊

איך הגעת דווקא להוצאת כנרת? כמה זמן את שם?

לפני כן עבדתי בהוצאת מפה, גם שם הייתי לקטורית, כותבת, רכזת מערכת ועורכת, וכשיצאתי לחופשת לידה, נועה מנהיים חברתי הוותיקה (מהצבא!) הציעה לי לעשות לקטורות מהבית עבור כנרת זמורה דביר בזמן שאני עם התינוקת וככה זה יצא. זה היה ב2006

מה כולל התפקיד שלך? על מה את אחראית?

אני אחראית במסגרת היותי ראש מדור לקטורת מקור על כל כתבי היד שמגיעים למחלקה שלנו, פרוזה מקור וכן לנוער ונוער בוגר מקור. במסגרת העריכה – אני עורכת כעשרה ספרי מקור בשנה, מאוד אוהבת ספרי ביכורים. את הספרים שאני עורכת אני גם מפיקה ומביא לדפוס. במסגרת המגירה, בית הספר לכתיבה שלנוח אותו עזרתי להקים – אני מעבירה משובים וסדנאות אמן לפי הצורך. כך גם במסגרות אחרות שמזמינות אותי.

כמה שנים את בתחום?

וואלה, משנת 2000. בעצם.

מה את הכי אוהבת במקצוע שלך?

בלי שום ספק לערוך. וביתר ספציפיות את הרגעים שבהם משהו בטקסט מתפענח פתאום ביחד עם המחבר. זה רגע מרגש וממלא.

מה הכי פחות?

להפיק. זו עבודה טכנית, נוקדנית ותחת לחץ. לא כיף בשום צורה. אני גם לא אוהבת לדבר מול קהל. כאילו, השקות וכו'. פחות הקטע שלי להיות בפרונט. מעדיפה את אחורי הקלעים.

כמה ספרים ערכת עד היום?

לא ספרתי, מעריכה שבין שמונים למאה.

את גם מעבירה סדנאות ב"המגירה" על מה ההרצאות שלך?

בגדול אני בדרך כלל ממשבת טקסטים שנכתבו במסגרת סדנאות הכתיבה ועורכת מעין סדנת אומן על תהליך העריכה

כמה כתבי יד (מקור) ההוצאה מקבלת בממוצע מדי חודש? אתם קוראים הכול?

לפני המלחמה קיבלנו כשלושים כתבי יד בחודש, כרגע קשה לדעת. וודאי שאנו קוראים הכול. ועד הסוף.

את קוראת את כל הספרים בעצמך לפני ההחלטה אם להוציא אותם או לא? או מסתמכת על חוות דעת של אחרים?

כל ספר שאנחנו מחליטים להציע לו חוזה, נקרא על ידי כל העורכות במערכת ואז עובר להחלטתם הסופית של המו"לים

כמה ספרים את מספיקה לקרוא בחודש, עבור התפקיד?

אני קוראת בממוצע כעשרה כתבי יד בחודש.

מה הקריטריונים שאת מחליטה שהספר מספיק טוב בשביל לקבל אותו להוצאה?

איננו מסתמכים על טעם אישי שלי או של שאר הקוראים. אנו מחפשים בערך מה שהיוונים חיפשו – מירב התוכן במירב הצורה – כלומר סינרגיה של סיפור טוב שכתוב טוב ורצוי שישקף את הצייטגייסט, רוח הזמן (כמובן שזו תשובה כללית מאוד).

תוך כמה זמן בממוצע את נוטשת ספר ומבינה שזה לא מתאים לכם

אנחנו לא נוטשים שום כתב יד בשום שלב. קוראים את הכול עד הסוף וזוכרים תמיד שזו יצירה של מישהו שעבד קשה וכתב מדם לבו. גם אם כתב היד לא מתאים לדרישות ההוצאה.

איך מתמודדים עם חוות דעת שלילית שאת צריכה לתת בחוות דעת לסופר ישראלי?

שולחים מכתב מכבד ומנומס שבו זוכרים שזו יצירה של מישהו, ושאף אחד לא אוהב לקבל דחיה. פשוט משתדלים להיות רגישים ואדיבים, באופן כללי בחיים, אגב, זו גישה שאני מוצאת שהיא עדיפה.

מה האתגר הכי גדול שנתקלת בו בתפקיד?

עכשיו, אחרי ה7/10, הרגשתי שכלום לא מעניין, לא רלוונטי ולא חשוב והכול מאולץ ותקוע ולוקח לי עדיין זמן לחזור לפלואו שלי. מקצועית ואישית כמובן.

מה אנשים תמיד אומרים לך או שואלים אותך כשהם שומעים שאת לקטורית עורכת ספרים?

קודם כל הם שואלים מה זה ואז מיד: כתבתי ספר/אשתי כתבה ספר/אבא שלי כתב ספר את יכולה לקרוא? או לחלופין – יש לי את הסיפור חיים הכי מעניין בעולם ואני רוצה לכתוב ספר.

מה הספר שהכי נהנית לעבוד עליו?

אין דרך בעולם שאני יכולה לענות על זה בלי להעליב עשרות אנשים. מלבד זאת, באמת שאין רק ספר אחד שהכי נהניתי לעבוד עליו. לכל הספרים שלי, או למצער, לרובם, יש לי חיבור מיוחד.

אם לא היית עורכת, מה היית?

שאמאנית / חוקרת מקרא / סקסולוגית או מומחית עולמית לבאפי (אני כבר מומחית עולמית לבאפי, לדעתי, פשוט משום מה לא מצאתי מישהו שישלם לי על זה).

סיפור מעניין/מצחיק שקרה לך בתחום

אני לא יודעת אם זה ממש מעניין, אבל הספר הראשון בחיי שהמלצתי עליו כלקטורית זכה בפרס ספיר. מדובר ב"ילדה" של אלונה פרנקל. גם השני, אגב. "אם יש גן עדן" של רון לשם.

מתכננת גם לכתוב ספר בעצמך יום אחד?

חס ושלום.

את מרגישה שיש שינויים משמעותיים בתחום הספרות בשנים האחרונות בישראל או בעולם?

וואו, תקצר היריעה, זה בהרצאה שלי וזה ממש ארוך ומסובך. בקצרה – מאוד כן.

איזה טיפים יש לך לסופרים שרוצים לשלוח ספר להוצאה?

לא לסיים ולעשות סנד בשום אופן, אני אוהבת ממש יערות גשם, אבל בכל זאת, צריך להדפיס, לקרוא שוב מודפס, לתת למישהו שאתם סומכים עליו ומסוגל להגיד גם ביקורת בונה (כלומר לא לאמא) ואז לשייף ככל הניתן ולשלוח שוב במקביל לכל ההוצאות.

איזה עצות וטיפים יש לך למי שרוצה לכתוב או להוציא ספר?

לזכור שכתיבה היא מלאכה בודדה וקשה. וצריך לפנות לה עתים, אחרת זה פשוט לא יקרה. מי שרוצה לכתוב – הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת - פשוט לכתוב, כמה שיותר ובהתמדה. כתיבה היא שריר וצריך לבנות אותו. גם סקוואטים זה משעמם, מה לעשות.

עם כל העבודה סביב עריכת ספרים, את מספיקה לקרוא ספרים נטו להנאה?

אני מקפידה על זה מאוד, כי אחרת זה יהיה לי מאוד עצוב, ככל שאני יכולה. בשבתות למשל, אני אף פעם לא קוראת כתבי יד. אם יש לי אפשרות לקרוא – אז רק ספרים להנאתי.

מה הז'אנרים האהובים עליך?

פרוזה יפה, ספרי עיון בתחום החקירה הרוחנית

איזה ז'אנרים את לא מוכנה לקרוא, או ממעטת לקרוא?

מוכנה הכול. לא מתה על מד"ב ופנטזיה באופן מיוחד.

סופר/ת אהוב/ה?

אנטון צ'כוב, מרגרט אטווד, ג'ון אירווינג, אליס מונרו, קאזואו אישיגורו, זורה ניל הרסטון, הרוקי מורקמי, טובה ינסון, פלנרי אוקונור, סילביה פלאת' ועוד מיליון וזה גם עניין של תקופות. ועוד לא דברנו על שירה.

ספר אהוב?

מיליון. אבל בואי נגיד שבלי משפחת החיות המוזרות, סיפורי נרניה ואליס אני לא יודעת מי הייתי.

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

אני מאוד אוהבת לדבר עם קוראים ולשמוע מהם. אני מרגישה שאני עובדת עבורכם ומשתדלת תמיד להביא למדפים סיפורים טובים, רלוונטים ושחשוב להשמיע, עבורכם. תודה עליכם. אתם הכול בשבילנו. שמחים שאתם קוראים.