להיות מזרחי

בחמש המסות שבספר הזהות העצמית שלי זוכה באוטוביוגרפיות, סיפורי חיים. אוטו-ביו-גרפיות שהן רישום עצמי של החיים או רישום של חיי העצמי.

כותרת הספר מציגה את העצמי כשווה ערך של להיות בתוך זהות מסוימת, אך תחת רישום גרפי עם קו מוחק, להיות בזהות המזרחית. העצמי בביוגרפיה שלו, בסיפור החיים שלו, חי בתוך המחיקה של המילה או המושג של הזהות שלו. מדובר באקטיביות עצמה של מעשה המחיקה של העצמי את הזהות, גם במובן של המושג או הזהות ככבר מחוקים או מתים. יוצא שהקיום של העצמי בזהות ופעולת המחיקה האקטיבית של העצמי את הזהות שלובים זה בזה ומקיימים זה את זה תמידית.

מדובר אם כן, באוטוביוגרפיות מושגיות. הקיום שלנו הוא רישום עצמי של חיי המושג או המילה המגדירה את הזהות, בקיומו ובמחיקתו. אנחנו חיים את המושגים הזהותיים כמו יהודי, ישראלי, מזרחי, גבר, אישה וכדומה, וגם את פעולות המחיקה שלנו את הזהויות או את האופן שבו המושגים האלה כבר מתים עבורנו. לעיתים אף מושגים מתים או מבוטלים הם בלב הקיום שלנו בשל כוח ההתנגדות הגלום בפעולת המחיקה, וגם מכיוון שהזהות מעצמה מפעילה מחיקה של העצמי או של זהויות שכנות.

בספר זה אני מבטא אפשרות הגותית ופוליטית רדיקלית לחשוב את עצמנו כנשאים של זהויות גם כאשר מושגי הזהות מתים או מחוקים עבורנו, אבל גם מאפשר פתח מילוט מתוך סבך הקיום בתוך פוליטיקת הזהויות, מכיוון שהזהות עצמה היא פעולת מחיקה ולא רק פעולת רישום חיובי, ובכך היא אולי המפלט מעצמה – להיות ולחיות בתוך הזהות ומעבר לה, מעבר למושג שלה. להיות מזרחי משמעו גם להיות לא מזרחי. וכך ה״מזרחי״ וגם ה"מערבי" אינם מושגי זהות ומושגי קיום סותרים, אלא מושגים שנרשמים, מתים ונמחקים אחד לתוך השני.