תדע כל אם עברייה

הנה אתם, הנה הילדים שלכם, הנכדים, השכנים, האחים. הנה הם פושטים את בגדי החול ועולים על מדים. הנה הם נבלעים בשרשרת החיול בדרכם לטירונות.

הנה מפקד הפלוגה שלהם, אור כספי, הנה מפקדי המחלקות, נאור ועודד ואילק, הנה הסמלים ומפקדי הכיתות, הנה הטירונים: איתמר ואייל ואלון ויותם. הנערים החייכנים בפייסבוק של אתמול, האזרחים העסוקים במירוץ החיים של מחר, ועכשיו, לשלוש שנים ארוכות, לוחמי חי״ר. לוחמים בצה״ל החדש, המעודכן. לוחמים עם סלולרי, עם טירונות מחבקת, עם הורים מעורבים. לוחמים שבאים מחברת שפע אבל צריכים להתכונן למלחמה, אולי אפילו להשלים עם הצורך בהקרבה.

עמוס הראל, הפרשן הצבאי חד העין, יצא למסע ארוך של חקר בצה״ל החדש הזה. מסע שמתנהל לסירוגין בין גובה העפר שמלחכים חיילי פלוגה ב' , מחזור נובמבר 2011, של חטיבת הנח״ל - ובין גובהם של משרדי המפקדים הבכירים במגדלי הקריה בתל אביב. מסע בין סיפוריהם האישיים המדהימים של הלוחמים הצעירים ששלחנו לחברון וללבנון ולעזה - לבין ההתלבטויות והויכוחים בדרגים הבכירים ביותר על דמותו העתידית של הצבא.

הנה הן, הדילמות המחלחלות מהחברה הישראלית לצבא ההגנה לישראל ובחזרה: התנדבות מול השתמטות, חיבוק מול קשיחות, דתיים מול חילונים, ותיקים מול חדשים. הנה הצבא שלכם.

״הדבר הזה תלוי במפקדים שיהיו לנו. אם המפקדים יעודדו האמון, את האהבה, את הדבקות בחיילים שלהם, שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך״
דוד בן גוריון, נאום בכנס סגל הפיקוד הכללי, יולי 1963

עמוס הראל הוא הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״, ומסקר את מערכת הביטחון כבר למעלה מ-20 שנה. ספריו הקודמים, ״המלחמה השביעית״ על האינתיפאדה השנייה, ו״קורי עכביש״ על מלחמת לבנון השנייה (שניהם עם אבי יששכרוף), היו שניהם רבי מכר וזכו שניהם בפרס צ'צ'יק של המכון למחקרי ביטחון לאומי.