אלנטריס

הספר מסופר מנקודת מבטם של 3 דמויות שונות (ולקראת הסוף ממש - עוד כמה פסקאות מנקודות מבט של עוד כמה דמויות משנה), והוא גולל את עלילתה של אלנטריס - עיר האלים הקסומה שנפלה לפני כעשור, ארלון ובירתה העיר קאיי, השוכנת ליד אלנטריס.

עבר הרבה זמן מאז קראתי ספר פנטזיה אפית.

כבר כמעט הספקתי לשכוח כמה אני אוהב ספרים כאלו, אבל גם נזכרתי כמה ספרים כאלו יכולים להיות כבדים. עמוסים בפוליטיקה, רוויים בניסיון ליצוק תוכן לעולם חדש.

עלילת הספר מתחילה בשלוש התחלות חדשות לכל אחת מהדמויות הראשיות, ובעצם הרבה ממה שאנחנו לומדים על העולם החדש מגיע מנקודת המבט שלהם כשהם חווים אותו יחד איתנו, וזה דווקא נחמד כי זה פחות "האכלה בכפית" של איך העולם הזה בנוי.

נתחיל מהטוב - הספר טוב, הוא כתוב מצוין, התרגום שלו גם עשוי היטב ובאופן כללי נהנתי מאוד.

יש פה עלילה מרתקת שהולכת ונבנית, וההחלפה בין הדמויות יוצרת גם היא עוד רובד של מתח ושינוי זוויות.

מהצד השני -

הספר ארוך, ולא בהכרח בצדק. יש כאן משחקים פוליטיים ארוכים, שבשלב מסויים גרמו לי כמעט להתייאש מהספר ולקחת ממנו אפילו הפסקה קצרה.

הספר נמשך ונמשך והעלילה הולכת ומתהווה באיטיות - ואז מגיע הסוף שלה שפשוט מתפוצץ על הקורא ברצף אירועים מהירים כל כך - שהייתי צריך שניה להאט ולקרוא חלק מהפסקאות שוב.

היה לי גם קשה לעקוב אחרי חלקים רבים בספר כי השמות של הדמויות כל כך דומים, שכבר לא הצלחתי לעקוב מי זה מי, ולרוב פשוט ניחשתי מההקשר (יש משפט אחד שממש כתובים בו השמות ראואיל, איאדון ואאונדל ברצף!)

בכללי - זהו ספר טוב.

אם אתם אוהבים את ברנדון סנדרסון, אין סיבה שלא תאהבו את הספר הזה, אבל הוא כן מתנהל לאט ברובו, וההתרחשות שבו איטית (חוץ מהסוף ,שהרגיש באמת כאילו הסופר הרגיש שנשארו לו 10 עמודים והוא חייב לסיים).

הסוף לא סגור באופן מהודק, יש מספר שאלות שלא נענו אבל מטרתן לגרום לנו לתהות בעיקר, ואהבתי את זה.

ובקצרה - ממליץ לכל חובבי הפנטזיה.