אני כרגע תקועה באמצע ספר ההקדם שהמליצו לי לקרוא לפני הספר החמישי ולצערי לא הקשבתי. הקריאה בהפסקות, רק בשבת (ורק בחלקים מהשבת) מרחיקה ממני את הסאגה המטורפת של סֶלֵינָה סַרדוֹתִין המתנקשת המפורסמת ביותר שעכשיו אני יודעת מה הזהות האמיתית שלה ואני לא אגלה לכם. למרות שסוד זה מתגלה בסוף הספר השני בצורה דרמטית ביותר (!). אני מניחה שהבחירה לסקור את ששת הספרים (כולל ספר ההקדם) לפני ההמשך לשניים האחרונים נובע הן מהרצון לסכם לעצמי את קורותיה של סלינה וחבריה כמו גם לדחות את הקץ המתקרב.

סלניה זכתה בתפקיד המתנקשת המלכותית של ממלכת אֲדָרְלָן ונהנית מכל רגע של פינוק ועושר, אוכל טוב וביגוד איכותי. כיף לראות גיבורה שיכולה להיות חומרנית כמו אחת מאיתנו ושדברים יפים יכולים לגרום לה לעונג, למרות זוועות מציאות חייה. היא יוצאת לרצוח (לכאורה או שלא) את האנשים שהמלך בוחר לחסל ועובדה זו מאפילה על האהבה של דוריאן אליה, כמו גם הבחירה שלה בספר זה בצלע האחר של המשולש – קייאול (שבאופן משעשע/מטריד/מבאס מספיק חווה את אותה חוויה של דוריאן לקראת סוף הספר כשמשהו אמיתי בה נחשף). סיפור האהבה שלהם מקסים וחמוד ונעים ומאפשר לסלינה להרגיש בטוחה פתאום.

ספר זה מתחיל את הנופך האפל יותר של הסדרה כאשר כוחות מורדים במלך האכזר הופכים להיות המטרה של המתנקשת ואחד מהם הוא מכר ותיק שהייתה אפילו מאוהבת בו קלות בצעירותה כחלק מקבוצת המתנקשים של עיר הבירה. אחד מהדברים הכואבים הוא הפיצול בין דוריאן לקייאול וכל הסודות שהגיבורים שומרים אחד מהשני מסיבות שונות. דוריאן מתחיל לגלות דברים משונים על עצמו שהוא מסתיר מהעולם ומחבריו והבדידות שלו שוברת את הלב. נהימיה חברתה הטובה מלמדת אותה שפה של קסם ודוחקת בה להפסיק להתחבא תחת מלכות כס הזכוכית ולפעול למען הטוב שבעולם, החופש, הקסם. אותה חברה מוכנה גם לשלם מחיר כבד ביותר כדי לשבור את השגרה וההתחבטויות של סלינה. בספר זה אנחנו מכירים קצת מרחובות העיר, סבל האנשים ומכשפה אחת עתיקה וצהובת רגלים (נו, בצחוק) שמסמנת התחלה של סאגה נוספת, מקבילה שתיארג היטב בסדרה.

סלינה מתחבאת מגורלה מאז הייתה ילדה והדחיקה הכול מלבד מותם האכזרי של הוריה, מסרבת לבחור ונהימיה משלמת מחיר דרמטי שנועד לסייע לסלינה אבל שובר אותה לגמרי (ואת כל הקשרים שבנתה עד כה). הבדידות של כל אחד מהגיבורים (והסודות שלהם) מענה את הקוראת המתחננת לאיחוד הנדרש המגיע לקראת סוף הספר, מאוחר ואולי מאוחר מדי, שם הכול משתנה שוב.

זה החלק בסדרה בו עלינו לעזוב את הנוחות והפינוקים של כס הזכוכית ולצאת עם הגיבורים השונים למסעות ויעדים כדי להשיג יחד את אותה המטרה.

ספר זה לא פחות טוב מהראשון אם כי מייסר יותר. אבל אלו הייסורים האלה ששורטים בבשר הקורא כשבועת נאמנות המחייבת בלב ובנפש להצטרף לאותו מסע, לא משנה לאן יקח אותנו.