עשר סיבות לא להשתגע

פעם בכמה שנים ספר חדש מצטרף למדף הקלאסיקות, אלה שישרדו את מבחן הזמן ויקראו אותם בעוד שנים גם כשהטכנולוגיה והסלנג ישתנו. "10 סיבות לא להשתגע" הוא אחד מהם, ואני מבקש קרדיט על צפיית העתיד.

📖 במה עוסק הספר?

החיים של ליבי בת הכמעט חמש עשרה רגילים לחלוטין. היא גרה בבית רגיל עם הורים מעצבנים ואחיה התיכוניסט. היא תלמידה מצטיינת ומעריצה של טיילור סוויפט יחד עם חברותיה ריין ואביגיל.

ואז אמא שלה מתה בתאונה.

מילדה חברותית ושמחה, ליבי משתנה באחת.

היא עצובה וכועסת וגם כשהיא שמחה או מרוצה לרגע, היא חשה אשמה וכעס. היא שונאת להיות במרכז תשומת הלב וכל מה שהיא רוצה זה שהכל יחזור להיות כמו קודם. אז למה היא לא מצליחה להתרכז יותר מחמש דקות?

ליבי מגיעה לפסיכולוגית ופוגשת ביציאה את זוהר, נער צעיר עם עיניים יפות שמסתיר גם הוא כאבים וסודות משלו. השניים מתיידדים והוא מוכן לעזור לה בהחלטה מטופשת בעליל -

ליבי מחליטה שלהתקבל ללימודי המחוננים יגרום לאבא שלה להתגאות בה, יחזיר את השמחה לחייו ואולי גם לשלה. היא מתכננת לגנוב את המבחן ולעבור אותו. קל, זה לא יהיה.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ הציורים: לאורך הספר מסומנות סיוטואציות שליבי ציירה במחברת שלה (כלומר, רעות בורץ הכשרונית ציירה) והם מופיעים במרוכז בסוף הספר. תוספת מושלמת.

+ הכריכה: אני חייב לומר שבהתחלה לא הבנתי אותה. היא יפה ובולטת, אבל לא הייתה מובנת לי כל כך. זאת כמובן עד שליבי מסבירה שהיא מרגישה כמו דג מחוץ למים, וכדי להדגיש עד כמה היא חיה בחוסר נוחות תמידית, היא מוסיפה ומציינת "על הירח". קודם הכריכה הייתה יפה, עכשיו היא מבריקה.

+ הרשימות: ליבי מתנתקת מהעולם דרך רשימות ("דברים שאומרים בשבעה", "דברים ששומעים כשמנסים להתרכז" ועוד). כשהפסיכולוגית שלה מבינה את זה, היא משתמשת בזה ככלי טיפולי ודרך להתגבר.

+ עריכה מהודקת: החוכמה בכתיבה היא לא רק מה מספרים, אלא גם מה לא מספרים ונותנים לקורא להשלים. הבחירה, לדוגמה, לדלג על ההלוויה היא צעד חכם שמוסיף לדרמה.

+ אמינות: ניכרת ההבנה האמיתית והעמוקה של הרגעים הקטנים בהתהליך, מה שמייצר אמינות. מחשבות מדויקות, אמיתיות וחדות שיודע רק מי שעבר את זה. מהפוקוס לשולי (כמו תשומת לב לשיערות הלבנות של המנהלת והאופן בו הקול שלה מצטרד כשהיא מספרת לה שמשהו רע קרה) ועד לאופן בו חברות לכיתה מסתכלות על ליבי כשמישהו מזכיר את המילה "אמא" (אפילו אם זה כחלק מקללה).

+ מערכות היחסים: נועה נגעה ברגישות בדינמיקות בין ליבי לסובבים אותה. מאביה הדכאוני, אחיה המעשן בסתר, החברות שלא תמיד מבינות אותה וזוהר. הו, זוהר. אני מאוד מקווה שנועה זוממת ספר צד מנקודת מבטו (כמו ציון, בתיה וניר שרוני).

📖 לסיכום...

ספר נוער עם לב ענק, הומור ורגש. אמין עד כדי כאב וכזה שנשאר איתך. הוא יהפוך לקלאסיקה, עוד תראו. מומלץ בחום!

שאלתי את נועה מה מקור ההשראה לספרה, ולדבריה "אמא שלי נפטרה כשהייתי ילדה, והחוויות הרגשיות שעברתי בתקופה ההיא, הן בהחלט הבסיס ומקור ההשראה לספר, גם אם הדמויות, הנסיבות והתעוזה לגנוב מבחן, שונו מעט."