מכשפה עצלנית - סדרת מדריך העצלה לקסם

מכשפה עצלנית - הלן הרפר

טרילוגיית 'מדריך העצלה לקסם'

תרגום: ענבל שגיב נקדימון

עיצוב העטיפה: חן יאקה שומרון

ספרים בעלמא, 2022, 304 עמ'.

ז'אנר: פנטזיה אורבנית, נגיעות רומנטיקה (אבל לא ברמה קיטשית), קומדיה, בלשות.

אייבי ויילד היא מכשפה שאוהבת להתבטל כל היום על הספה מול הטלוויזיה, לקרוא, לנשנש שטויות, לשתות שוקו ולישון כמובן.

היא עובדת למחייתה כנהגת מונית וגם זה כמה שפחות, היא מסננת נסיעות ארוכות, למה דווקא נהגת מונית? כי אפשר לשבת כל הזמן 😂

היא גם לא איבדה את השובבות של הילדות:

... בעיקר אהבתי את רצפת השיש בכניסה, כי היא הייתה חלקה מספיק כדי שאוכל לגלוש עליה בלי לטרוח להרים את הרגליים.

"תזכירי לי בת כמה את?" שאל וינטר.

"עשרים ושבע." פרשתי את ידיי לצדדים. אולי אם תהיה לי צורה אווירודינמית יותר אצליח לגלוש לעמוד הבא. הפניתי את הראש וחייכתי אליו. "אם אתה מנסה להוכיח שאני ילדותית, תודה רבה. מבוגרים לא עושים דברים כאלה רק בגלל שהם מוטרדים יותר מידי ממה שאחרים חושבים. או שהם מודאגים כל כך מהבעיות שלהם עד שהם לא מסוגלים לחשוב על שום דבר חוץ מעצמם. או שהם כבר לא רואים כמה נפלא וכיפי לגלוש על רצפה או על מעקה. אני חושבת שזה מה שעצוב, לא חוסר הבגרות.

(עמ' 193-194)

בגלל טעות היא נכבלת למכשף רפאל וינטר וחייבת לעבוד איתו בענף ארקנה (המקביל לבלשות במשטרה)

על ההתחלה נזרקים לעלילה אבל עם הזמן מסבירים את בניית העולם ואיך עובד הקסם.

מכשפים חיים לצד לא מכשפים בלי להסתיר את עצם היותם מכשפים.

ויש מסדר שבו עובדים מרבית המכשפים, קצת מזכיר את משרד הקסמים - לומדים ועובדים בתחום הקסם.

יש 3 רמות כשף ובכל רמה יש כמה תתי רמות. הכל רשום בצורה מסודרת בעמ' הראשון.

בהתחלה כל פעם שהיה כתוב רמה כלשהי הצצתי בעמ' הזה לבדוק איזו רמה זו וזה קצת עצבן אותי, אבל אז החלטתי לוותר על זה, זה לא מספיק חשוב כדי להבין את העלילה והפלא ופלא, זה באמת לא חשוב בכלל, חוץ מהרמה של ראש הארגון שהוא ברמה הכי גבוהה - איפסיסימוס וזה רשום מלא פעמים, אז פשוט זוכרים את זה עם הזמן.

עצבן אותי מאוד השפה הרדודה מאוד בהתחלה, ברמת קללות של שפת רחוב, אבל זה היה רק בהתחלה ועם הזמן זה נרגע חוץ מעוד מילה כזו פעם אחת בהמשך.

זה הרגיש כאילו הסופרת קלטה מה היא עשתה ושהיא הגזימה, אז היא הפסיקה, אבל לא היה לה כח לתקן את ההתחלה.

עוד משהו שהציק לי זה שאייבי מציגה את עצמה כעצלנית אבל יודעת מלא דברים וממציאה רונות, אבל הכל הסתדר כשוינטר הגדיר את זה כתסמונת הגאון העצלן.

אולי זו רק אני אבל וינטר היה רשום לפעמים ווינטר ולפעמים וינטר ולאייבי קראו מלא פעמים מיז ויילד במקום מיס ויילד.

אבל זה לא באמת מהותי וזה עובר איכשהו.

🐈🐈🐈

ענבל שגיב נקדימון, המתרגמת, הגיבה לי בסקירה המקורית בפייס:

תודה על הסקירה, כיף שנהנית.

אני המתרגמת, ועורכת התרגום היא מורן שין. יש לי תשובות לתהיות הלשוניות שהעלית. שמות בצליל W נכתבים בעברית בו' אחת, אבל האות הראשונה מוכפלת כשנוספות אותיות שימוש, ולכן וינטר, לווינטר וכו'.

לגבי מיז ההסבר ארוך אז אכתוב אותו בהערה נפרדת 🙂

וזאת התשובה לשאלה למה מיז ויילד ולא מיס ויילד:

מיז הוא הצורה העברית למונח האנגלי Ms., שהוא כינוי כבוד לאשה המקביל לכינוי הכבוד Mr. לגבר. כינוי זה אינו מציין את מצבה האישי של האשה, בניגוד לכינוי מיס (Miss) המציין אשה לא נשואה ולכינוי גב’ (Mrs.) המציין אשה נשואה. השימוש בכינוי מיז צבר פופולריות מאז שנות השבעים, בתמיכת התנועה הפמיניסטית, מתוך רצון ליצור הקבלה בכינויי הכבוד של גברים ושל נשים.

🐈🐈🐈

אגב, ברוטוס החתול שלה, מעצבן אבל הוא אתנחתה קומית מוצלחת, אפשר לומר קצת כמו טימון.

עזבו את זה שהכריכות יפות ומלאות פרטים (כולל אייבי בפיג'מה ובאלגן בבית שלה, כיאה לאופי שלה), ממש אהבתי שבכל ספר יש תמונה מזווית אחרת, כולל הכריכה האחורית.

מה שיוצר תמונה מלאה של הסלון וזה פשוט גאוני!! 🤩

טריגרים:

▪ אלימות כמו שצפוי מספר בלשי עם

חקירות רצח,

אבל לא מתואר יותר מידיי.

▪ קללות רחוב ושפה רדודה כמו

שפירטתי.

▪︎ יש קללה שחוזרת על עצמה מלא

פעמים - כלבה.

▪ התייחסות לדברים מיניים, אבל

ממש בקטנה.

▪ יש קצת בדיחות גסות.

שורה תחתונה: רוצו לקרוא!! 🤩

הגענו לספר הראשון שקראתי של ספרים בעלמא, כשסיימתי את הטרילוגיה הבנתי שאני צריכה עוד ספרים כאלה ומפה לשם, זו ההוצאה האהובה עליי!!

ויש לי מדף שלם שלהן!!