כשהזמן עצר מלכת

אה, אוקיי. איך ניגשים לספר הזה ש..... בכנות? שנאתי ממש?

כעבור דקה, אני מסיים לבהות במסך ומבין שאני צריך בכל זאת לכתוב משהו. וזה לא יהיה נחמד. אז נעשה את זה בנקודות.

הנקודה הראשונה היא שבספר עצמו, "אליפות אזורית בכדורסל של עמק הירדן" לא קיים. זה סך הכול משחק. אם היה לסופרת רצון להדגיש את זה היא הייתה צריכה להרחיב את זה ולתאר בצורה יותר ברורה שאנחנו נמצאים באליפות אזורית. אני קיבלתי רושם שזה בכלל משחק כדורסל שכונתי ידידותי בין כמה בנים.

הנקודה השנייה היא העובדה שזה רומן של גברים. אני באתי לקרוא על רומן של גברים. משמע, גברים מבוגרים. עד 60% מהספר, הם בני 15 ו16 וחצי. זה אומר שאני קורא סצינות מין של בנים בגיל צעיר מאוד וזה מאוד לא נוח לי. וכן, דילגתי על כמה מהם. על אחד מהם נאלצתי לחזור אחורה כי הוא היה אירוע מחולל.

אה, ובנים בגיל 15 לא מדברים בצורה כל כך בוגרת. אבל בסדר.

הנקודה השלישית היא העובדה שלמעשה, 60% אין עלילה. יש את האבא המכור לסמים של אחד מהם (אני אניח שעידן, מרוב שלא היה לי אכפת, לא התעכבתי על הפרטים החשובים פה.) יש את האבא המאמץ ואישתו שהיו דמויות פלקנטיות, יש את ענבר, אחיו של אחד מהם (ושוב, מרוב שלא אכפת לי, אני כבר קראתי באופן אוטומטי תוך כדי מחשבות על דברים אחרים. כמו שיחות שניהלתי עם חברים בווצאפ. וכשזה קורה, תדעו לכם, הספר הזה איבד אותי.) יש את לילי, אימא של אחד מהם, יש את צור, הבן של דותן ורננה (האבא המאמץ ואישתו), ויש עוד כמה דמויות משנה שמופיעות שם רק בשביל להיות שם. עוד אגע בזה כי יש שתי דמויות שמופיעות לקראת הסוף שהצליחו להרוג אותי מרוב טמטום.

כאמור, אין עלילה. אז מה עושים? הם מתנהגים בצורה לא בוגרת (בפעם הראשונה אי פעם בספר הזה) ומחליטים לשכב. ואחרי זה קורה נקודה מאוד קשה שהתוצאות שלו היא שאחד מהם בורח והשני נשאר בישראל להתמודד עם שברון הלב. פקה פקה פקה.

הנקודה הרביעית – תסמכו עליי שאני יודע אנגלית. או שאל תכתבו את זה. היו שתי דמויות לקראת הסוף, דוברות צרפתית שבחרו לדבר בעברית מקולקלת ואחד מהם נאלץ לשאת למען הקורא (כלומר, אני) את תפקיד מקבל המידע שהיה לו חסר כדי להחליט משהו, ובמקביל גם לשמש מתרגם. למשל – טו מאנאג', לנהל. אקזקטמונט, בדיוק. וכן הלאה והלאה. אחרי כל מילה באנגלית הגיעה הפירוש שלה בעברית.

הנה משפט לדוגמה: הלכתי למסעדה טו אופן לפתוח אותה אנד טו פרפר ולהכין אותה לקראת הסרוויס של הערב. מה הצלחתם להבין מזה? נכון שזה בלגן אדיר?

וחוץ מזה, איירונמן הוא איירון מן. לא צריך במיוחד להתאמץ לכופף את הנ' כדי שיהיה במילה אחת.

הנקודה החמישית – כמעט כל הזמן היה מעבר זמן. אחרי שבוע, אחרי שלושה חודשים, אחרי שנה, לפני שלושה חודשים, למי פאקינג אכפת. ברומן רומנטי אני לא מצפה לעקוב אחרי לוח הזמנים והאירועים של הדמויות. ברומן הרומנטי מבחינתי הכול התחיל ונגמר בחודש אחד או משהו בסגנון. זה אולי ריאליסטי כשמציינים לי שעבר זמן מה, אבל כשהספר נקרא "כשהזמן עצר מלכת"..... זה קצת מאבד פואנטה.

הנקודה השישית והאחרונה שיש לי לעניין הזה הוא – לא אכפת לי מאף אחד מהדמויות. גם לא מזה ששני הפרקים האחרונים הוקדשו לסמאט, הפעם כשהם בוגרים. ומקשקשים לי על אוכל. כי נו, אחד מהם שף במסעדה מכובדת. פאקינג לא אכפת לי.

ציון סופי: 1-.

אזהרת מסע ותכנים רגישים:

רומן בין גברים, ניכור הורי, הומופוביה, קללות, אובדן, ספר גרוע.