רחוקה מהבית

ספר מרתק שמצד אחד חשף בפניי (כאדם חילוני) את אורח החיים הדתי הלא מוכר, ומצד שני מטיח ביקורת בדת ובעיקר בדרך פירושה מנקודת מבטה של גיבורה שמחליטה לצאת נגד הממסד הדתי השמרני ואנשים דתיים (גברים ונשים כאחד) שמצרים את צעדיה כאישה, נוטלים בעלות על גופה ומנסים לקבעה בעמדה נחותה ביחס לגבר המאמין, בטענה פטרנליסטית ומרתיחה שהכול לטובתה. היא יוצאת למסע אמיץ, שיש לו גם מחיר, ומתחברת לאני האמיתי שלה.

הגיבורה מעוררת הזדהות, אהבתה לשלוש בנותיה (שכל אחת מהן מאופיינת היטב) ולבטיה הרבים מתוארים בצורה חדה. נטל הדת שרובץ עליה בשילוב עם סוכרת הנעורים של בתה הבכורה יוצר תחושת מועקה קשה שהקורא מרגיש אותה היטב. המעברים החכמים בין העבר להווה ממחישים את ההבדל בין הנערה התמימה, שיש לה נכונות להקריב מעצמה למען "שמירה על הגחלת" ולהתמסר למערכת יחסים מקפחת מעצם היותה כבולה לעבותות הדת, לאישה בת ה-40 המפוכחת שחולמת על דרך חדשה.

זהו רומן אמיץ שקורא תיגר על שמרנות תיאולוגית ומציע דרך ביניים חלופית לנטישה מוחלטת לעולם החילוניות - דרך שמאיימת על מי שמעוניין לשמר נוהגי דת נוקשים ובלתי מתפשרים.