תיאו של גולדן

תיאו של גולדן - אלן לוי

הוצאת מטר

תיאו של גולדן זה ספר שבא לי לומר עליו פשוט תקראו. זהו ספר עם רוך ועדינות, ספר שמציג את הטוב והמעניין בבני אדם. זה סיפור הבנוי מהרבה סיפורים קטנים, אנושיים, מלאי פליאה וחמלה, שמרכיבים את הסיפור הגדול. הכתיבה נפלאה ונותנת תחושה של נוכחות במקום האירוע הן מבחינת תיאורי הנוף והמקום והן מבחינת תיאורי האנשים. למעלה מארבע מאות עמודים ויכולתי לקרוא עוד ועוד.

תיאו, שם פרטי בלבד, מגיע לגולדן מסיבות השמורות רק לו. הוא נכנס לבית הקפה המקומי ורואה כי על הקירות תלויות תמונות פורטרטים של תושבי העיירה. כולו פליאה שאף אחד לא רוכש את הפורטרטים, בטח את הפורטרט שלהם עצמם או של קרוב משפחתם. הוא מחליט לרכוש את הפורטרטים ולהעניקם כמתנה למושא הציור.

החיפוש, ההזמנה למפגש והמפגשים עצמם הם תהליך מיוחד עבור תיאו. כל דמות היא עולם, כל דמות היא מיוחדת ולכל אחת סיפור מעניין משלה. תיאו ניגש לכל איש בכבוד, בסקרנות, בעניין. הוא אכפתי, שואל שאלות, אומר מילים טובות ומביע אמפתיה. הוא יוצר לעצמו מעגל חברים בגולדן, לומד להכיר את כולם, את הצרכים שלהם, אך מנדב פרטים מעטים על עצמו.

הייתה לי תחושה בתחילת הספר לאן מתקדמת העלילה ומהו סודו של תיאו, אך המחשבה אבדה לי בהמשך הקריאה ונזכרתי בה רק בסוף הספר.

"כיצד זה יתכן שפיסת נייר - מכתב, תצלום, תלוש כרטיס, רישום, תמונה - משתנה באחת כאשר אנחנו מציבים אותה בין ארבע פיסות עץ תחת משטח זכוכית? מה פירוש הדבר, שאנחנו מציבים גבולות של קבע סביב רגעים חולפים? מה אומר הדבר על האנושות, אם אנחנו טורחים כל כך להקפיא זכרונות מסוימים, אם אנחנו מקדישים אנרגיה שכזו לתפיסה ולשימור של "פרטים זעירים" בחיינו?" עמ' 144

סקרנות, התבוננות באנשים ושאילת שאלות תמיד מעוררות תובנות מעניינות על החיים וכאלה יש בספר בשפע. זהו ספר של אנשים, של אהבה וחמלה אנושית, של הבנה שכל אחד ואחת הם עולם ומלואו וכמה אפשר ללמוד מהתבוננות והקשבה לאחר.

קריאה נעימה!