העלמה פפיון

הספר "העלמה פפיון" שכתבה אליה קרדין, מספר על גבריאל, גבי, שהיא אחות בפגייה של בית החולים, אחראית על חדר 79 שבו נאבקים על חייהם תינוקות שנולדו טרם זמנם, ועדיין לא בשלים להתמודד עם העולם. גם היא מיומנת בטיפול בהם ובהוריהם, שיושבים ליד העריסות השקופות חסרי אונים. והעבודה שלה כל כך אינטנסיבית, שאין לה פניות לבנות לעצמה זוגיות ומשפחה.

אמא של גבי היא סופרת מצליחה, שמבקשת ממנה לקרוא כתב יד חדש, עוד לפני פרסומו, ובו סיפור היסטורי על העלמה פפיון, שהקימה בית מחסה לילדים, בצרפת, בסוף מלחמת העולם הראשונה. דרך הסיפור גבי מבינה דברים על עצמה, על בחירות שלה ושל הסובבים אותה, וגם כמה דברים על אמא שלה.

אנחנו הקוראים, מקבלים את שני הסיפורים האלה, אותם מובילות נשים נחושות שפועלות בסביבה שמאתגרת אותן, אבל מתוך שליחות ורצון להיטיב. העלמה פפיון, מתחילת הדרך, קשובה לקול הפנימי שלה, ולא נותנת למכשולים חיצוניים לעצור אותה. בנחישות שלה היא רותמת את מי שצריך כדי לקבל מבנה, מזון, ציוד ומה שנחוץ להשבחת הבריאות של הילדים. ואחר כך, במהלך מלחמת העולם השנייה גם מצליחה לפעול תחת עיניהם הבולשות של הנאצים. וגבי, שמתחילה את הסיפור מאוד מסורה לפרוטוקולים אותם למדה, ופועלת במחלקה ללא דופי, מתחילה להקשיב לסביבה ולקלוט שאפשר לעשות דברים גם אחרת.

אזהרת טריגר – למי שמאותגר ילודה, יכול להיות שיהיה קשה מידי לקרוא על לידות מוקדמות וכל ההתנהלות סביב זה. אותי זה הפעיל רגשית.

כתיבה קולחת עם גיבורות נהדרות, והסיפורים מרגשים מאוד. ממליצה.