חוזת המעגל

יש ספרים שמשרים עליך קסם מיוחד, מהרגע הראשון שפתחת אותם. מעין אווירה של מסתורין, אקזוטיות, זרות טבולה במתח.

ככה הרגשתי כשקראתי את 'חוזת המעגל' של עופי כהן-גל.

ממש מהעמודים הראשונים של הספר, נזרקתי לעולם אחר וזר, שעוינות ועדינות שורים בו יחדיו, והצטרפתי לגיבוריו המיוסרים והמורכבים ומעוררי ההזדהות, במסע המאתגר שעליהם לעבור.

הספר מספר על סטיה, האישה בעלת הטייטל הכי מגניב שהומצא על ידי סופרת אי פעם: בלשית של גלגולי נשמות. יש לה את היכולת לראות הבזקים מחיים קודמים. בעבר היא סייעה לאנשים להתאחד מחדש עם יקיריהם, עד שיכולותיה נוצלו לרעה בצורה מחרידה. בנקודה בה הספר מתחיל, סטיה חיה בסתר, מהסביבה ומעצמה, אחרי שפרשה לגור חיי התנזרות בהימלאיה.

השקט מופר כשעיתונאי חוקר בשם ג'יי מצליח לאתר את סטיה, לאחר שנתיים בהן חיפש אותה ברחבי תבל. הגעתו תגרום למפולת של הרס ומוות, תאלץ את סטיה לעזוב את מחבואה, להתמודד עם עברה ולצאת למסע מסוכן – בניסיון לעזור לאנשים אחרים בסכנה, וביחוד: ילדים.

זה ספר מעניין, מקורי, מאד לא שגרתי. חציו ספר מתח, חציו ספר פנטזיה. אבל לא פנטזיה קלאסית, דרקונים ואלפים וגמדים. ממש לא. זוהי פנטזיה רוחנית, יוצאת דופן, מיסטית. לא בכדי הספר מתרחש בהודו – אם כי עופי כהן-גל מציגה הודו אחרת, אכזרית יותר אבל גם עתידנית. הודו שסועה, מאיימת, שהשלטון בה לא חובב גדול של זכויות הפרט, שיש בה בעלי חיים קיבורגיים מדברים – כמו קוף המחמד של סטיה. זוהי הודו מדומיינת שמעולם לא נתקלתי בה בספר, שקסם וקדמה שזורים בה יחדיו. אהבתי מאד את ההודו הזאת. לא הייתי רוצה לבקר בה, אבל נהניתי לחוות אותה ממקומי המוגן כקוראת.

ואם כבר הזכרנו את הקוף הקיבורגי, לסטיה יש כלב בשם בוף וקוף מדבר בשם בנדר. שניהם דמויות לא שגרתיות, שמוסיפות הרבה עניין בספר וגונבות שוב ושוב את ההצגה. מערכת היחסים שלה איתן היא מקסימה ואוהבת ומתוארת היטב.

בתוך כל המתח, המרדפים וההתרחשויות הרבות שבספר, מתקיימת עוד מערכת יחסים עדינה, שהיא מבחינתי ליבו של הספר. הקשר המהוסס שנרקם בין סטיה לבין ג'יי, שניהם אנשים פגומים ומלאי אשמה, שאיבדו הרבה בחייהם ומפחדים להיפגע פעם נוספת. המפגש ביניהם מניע תהליך של צמיחה וסליחה עצמית ואפילו של היוולדות מחדש – מטאפורה מתאימה מאד לספר שעוסק בשאלות עמוקות של חיים ומוות.

ועוד לא דיברנו על כמה שהכריכה שלו עוצרת נשימה.