בעיני, מה שהופך סדרה לטובה היא היכולת להישאר נאמנה ל'מבנה' שמשך אליה קוראים מלכתחילה, אבל לקחת צעד קדימה בכל ספר, בין אם מדובר בהרחבת עולם, העמקת הדמויות הקיימות או טוויסט מרענן שכיף לצלול לתוכו.

בסדרת ג'יני וג'יני ה'מבנה' ברור ועובד -

ילדה בשם ג'יני היא החברה הכי טובה של ג'יני בשם ווילו. השתיים נכנסות בכל ספר להרפתקה חדשה שנובעת מזה שווילו, ג'יני בהתלמדות, מגשימה בטעות משאלה שמשבשת הכל ומחייבת את הבנות למצוא פיתרון יצירתי.

בספר החדש, ג'יני קוראת בהנאה את ספר הפנטזיה "סוד הדרקונית" ומביעה בטעות משאלה בנוכחות ווילו מגשימת המשאלות הסדרתית.

ג'יני נשאבת לתוך ספר הפנטזיה שלה, אך לכל פעולה קסומה יש גם מחיר - הגיבורה של הספר שג'יני קראה מתחלפת איתה ומוצאת את עצמה בעולם האמיתי בו אין דרקונים, נסיכים, פיות וחרבות זמינות. עבורנו, מצב הגיוני. עבורה? סיוט.

מאוד מצחיק ומעניין לקרוא *בספר* על דמות שנשאבת לתוך ספר אחר ועל המאמצים להוציא אותה משם, ובעיקר כשהספר שהיא נשאבה לתוכו הוא ספר פנטזיה (כביכול בניגוד לעולם ה'רגיל' שלה, בו קיימת ג'יני שמגשימה משאלות ועושה קסמים).

הספר עשיר יותר עלילתית מקודמיו ומציג את התמודדותה של ג'יני בעולם פנטזיה בו היא נעזרת בפיה, קוסם, לומדת לעוף ופוגשת דרקון,

בעוד ווילו צריכה למנוע מהנסיכה הלוחמת לתקוף את תושבי העיירה במאמציה לשוב לממלכה שלה.

ציינתי בעבר לטובה את האיורים בסדרה, אבל הפעם ניכר מאמץ לקחת אותם צעד קדימה בקומפוזיציות יוצאות דופן, מעניינות ויזואלית ומסגור העמודים המתארים את מסעה של ג'יני כדפי ספר ישן.

לדעתי ולדעת הקוראת הצעירה בבית,

הספר השביעי הוא הטוב ביותר בסדרה.

מומלץ בחום.