ביקורת ספר
שומרי הערים - רותם ברוכין
כנרת זמורה דביר, 2022, 400 עמ'.
ז'אנר: פנטזיה אורבנית.
את הספר הזה קניתי לגמרי במקרה.
עשיתי קנייה של כמה ספרים, אבל כשיצאתי מהחנות, הספר 'שומרי הערים' קרץ לי בשובבות מהערימה בכניסה, כנראה הוא ידע שלא אצליח להתעלם ממנו.. כי זכרתי אותו מסקירות בקבוצה 'המלצות אמיתיות על ספרים' בפייס.
אז התיישבתי בצד לקרוא מהאתר 'עברית' את הפרק הראשון שלו (שבדיעבד גיליתי שזה בכלל הפרק השני וטוב שכך, כי הפרק הראשון לא מושך כ"כ. הפרק הראשון מציר הזמן השלישי, הסבר בהמשך) ועוד לפני שסיימתי, ידעתי שהוא חייב, חייב, חייב!! להצטרף לאוסף המכובד שיש לי, אז החלפתי את אחד הספרים (אגב, זה היה 'הציפור הצהובה שרה') 🤷🏽♀️ למרות שלרוב אני לא קוראת ספרות מקור, אבל יש בודדים שעוברים את הסינון..
🏙🌆🌃🌇
מה אם בכל מקום שהייתם נמצאים בארץ הכל היה מסתדר לטובתכם?
בלי פקקים ובלי תורים?
אבל עם ההטבות והזכויות יש גם חובה ואסור לכם לצאת מהארץ.
הייתם הולכים על כל הקופה?
זה בדיוק מה שקורה ליונתן.
יונתן הוא שומר ערים, תפקידו לתווך בין האנשים לבין רוחות הערים ולעיתים לתווך בין הערים.
הספר נע בין 3 צירי זמן:
1. 2003 - כשיונתן היורש של אביו ועתיד להיות שומר ערים.
2. 2017 - כשיונתן שומר ערים בפועל.
3. פרק ממש מידי פעם שקצת מרגיש לא קשור ולא מובן ורק בהמשך הצלחתי להבין על מה מדובר.
2003:
יונתן כאמור יורשו של אביו, הוא מקבל את כל ההטבות של שומר ערים וגם יכול לדבר עם רוחות הערים.
רוב השומרים והיורשים הם גברים.
רוח עיר זו אישה (אין רוח עיר גבר) שבעצם מגלמת את כל מה שקיים בעיר שלה: אנשים, אמונתם, לבוש וכו'.
היא יכולה לשנות את עצמה כרצונה: צעירה, ילדה, זקנה וגם כמובן בשיער ובלבוש.
למשל ירושלים יכולה להיות ערביה אבל גם דתיה עם חצאיות עד הרצפה.
יונתן מרגיש שמדינת ישראל זה הכלא העתידי שלו ובהתחלה כל הזמן מנסה לברוח, הבעיה שכשהוא נמצא בגבולות עיר מסויימת, היא יודעת איפה הוא והערים מונעות ממנו לברוח.
בשלב מסויים, אביו של יונתן אומר לו שהוא יכול לצאת לטייל בעולם הגדול יחד עם היורש של קנדה שגם רוצה לטייל והם יוצאים לטייל באירלנד, רוב קו העלילה זה הטיול שלהם, אבל בגלל ששניהם יורשים גם שם אנחנו פוגשים רוחות עיר וזה קו עלילה מאוד מעניין.
2017:
יונתן כאמור, שומר ערים של מדינת ישראל.
ת"א מתחמקת מהערים הקרובות אליה והן יחד עם שאר הערים מאוד דואגות לה ובאות ליונתן בבקשה שיטפל בבעיה.
🏙🌆🌃🌇
ספר מאוד ישראלי,
כמעט ואין אנשים, רוב הדמויות הן ערים.
אבל זה לא פגם ממנו בכלל, להפך, הרעיון ממש מקורי ומגניב בעיני.
קראתי בעבר סקירה, לא זוכרת של מי, שהפריע לו שלא הייתה שום רוח עיר מיישובי השומרון ובנימין, אפילו חברון לא מוזכרת.
לי זה גם מאוד הפריע, יכול להיות שהייתי שמה לב לזה גם בלי לקרוא על זה בסקירה.
אמנם אריאל קיימת שם, אבל זה לא באמת מספק, ציפיתי למשהו רציני יותר, אני לא מצפה שיהיה אזכור לכל עיר, יישוב, קיבוץ ומושב, אבל אני כן מצפה שאם יש אזכורים של כפרים ערבים שיהיה לפחות אזכור של יישוב אחד לפחות מעבר לקו הירוק, אבל לא היה כלום ושום דבר וזה קצת ביאס אותי.
מצד שני כן יש דיבור מאוד מרכזי על פינוי ימית, אז אולי זה מתאזן קצת.
ואולי זה פשוט ניסיון לא להכנס לפוליטיקה ובאמת אין בספר סכסוך ערבי - יהודי וכאלה דברים.
התנ"ך מבחינת יונתן זה שילוב של היסטוריה ומיתוסים, רותם כתבה לי שהיא התייעצה עם חברים דתיים לאורך הכתיבה וזה באמת כתוב בצורה עדינה, מה גם שיונתן פתוח לשמוע דעות שונות משלו.
היה אזכור שולי של זוג גייז וזה הרגיש ממש מאולץ. אם משהו לא משתלב בעלילה, לפעמים עדיף לוותר ולא להתעקש עליו.
מצד שני, יצא לי להתכתב עם רותם קצת והיא כתבה לי שיש דמות ביסקסואלית מחוץ לארון, אזכורים של מערכות יחסים להט"ביות בין הערים, ועוד הרבה דמויות להט"ביות משניות כמעט בכל נקודה, גם אם הן לא חוזרות על עצמן, אבל אני לא שמתי לב לזה.
טריגרים ותכנים קשים: אובדן הורה, מוות ואובדן באופן כללי, יש טיפה קרבות אקשן ויש מצב שיהיה טריגרי למפוני יישובים.
שורה תחתונה: רעיון ממש מקורי ומגניב, אבל קצת דברים שמפריעים.
מצד שני כן ממליצה עליו ואקרא אותו שוב.
ביקורות נוספות של תהל אשואל 🦊 אל הספרים ומעבר להם
101 דלמטים- סדרת הרפתקה
101 דלמטים - דודי סמיתסדרת 'הרפתקה'תרגום: גילי בר הלל סמוהוצאת מודן, הוצאת אוקיינוס, 2013, 201 עמ'.נ...
הבחירה - אלי קונדי
הבחירה - אלי קונדיטרילוגיית 'הבחירה'תרגום: אביגיל בורשטייןעיצוב העטיפה: לצערי לא רשום, אבל זה כ"כ יפ...
לב-פלדה - ברנדון סנדרסוןטרילוגיית 'מלחמת הנפילים'תרגום: צפריר גרוסמן אופוס הוצאה לאור, 2013, 334 עמ'...
ביקורות נוספות על הספר "שומרי הערים"
ביקורת של מלכה
שומרי הערים/ רותם ברוכיןהוצאת כנרת זמורה ביתן מספר עמודים 396פנטזיה ארץ ישראלית התאמת גיל 16+, טריגר...
ביקורת של יהושע פול
“הן תמיד ככה – או שהן בלתי נפרדות, משלימות זו את משפטיה של זו או שהן רבות כמו ילדות בגנון. אבא שלי ה...




