אינסוף שברונות לב קטנים

על הספר

מעין ונועם הם זוג שעל פניו מתאימים כמו כפפה ליד, עם כל כך הרבה תכונות אופי וחוויות משותפות, וקשר שמרגיש מיוחד ויוצא דופן כל כך. ובכל זאת מיד בתחילת הסיפור אנחנו עדים לסצנת הפרידה שלהם. מעין המעורערת משחזרת את מהלך האירועים החל מהרגע שהתחיל להניע את טרום מערכת היחסים ועד להווה משם אנחנו מתקדמים יחד איתה בחיי היום יום שלאחר הפרידה הקשה.

מה חשבתי במהלך הקריאה

תראו, אינסוף שברונות לב קטנים משום מה תויג לי בראש כמשהו בין פרוזה לקומדיה רומנטית. בפועל יצאתי עם תחושה שהוא לא בדיוק זה או זה, אלא מין מישמש של פרוזה שחלק בלתי נפרד ממנה הוא רומן רומנטי עכשווי.

מה שבעצם הוביל אותי להפריד את הספר לשני מישורים - יש את הסיפור עצמו ואת מעין כדמות כולל ההתפתחות שלה וסיפור החיים שלה, ואת המישור הרומנטי יותר שאמנם לפעמים רלוונטי יותר ולפעמים פחות לעלילה, שאישית פחות התעניינתי בו, למרות שאכן בחלקו הוא מכיל רגעים מכוננים לעלילה.

סגנון הכתיבה שונה ומעניין, הסיפור מתחיל כאמור בנקודה כלשהי ואז עובר לזמן עבר שמפרט את שרשרת האירועים ומכיר לנו את הנפשות הפועלות בסביבה הקרובה של מעין, עד בערך חצי הספר בו אנחנו מגיעים להווה ומשם ממשיכים הלאה, בנוסף לפלאשבקים חשובים שחושפים לנו עוד מחייה של מעין. לרוב אני לא כל כך אוהב קפיצות בין צירי זמן, ספציפית במקרה הנוכחי הקפיצות מאוד מוגדרות, זאת אומרת שלא נעים הלוך ושוב אלא רק מדי פעם בפלאשבקים שהזכרתי, וגם זה נעשה עדין יחסית ככה שהתייחסתי לעניין בסלחנות.

אז לגבי ההפרדה שיצרתי - מאוד אהבתי את הסיפור ואת ההתקדמות שלו, הוא לגמרי רכבת הרים, וכמו נסיעה באחת יש בה המון תחנות ופיתולים, חלקן נעימות יותר וחלקן פחות. היו לא מעט רגעים ומסרים יפים שבהם הרגשתי שפיטובסקי חודרת למקומות עמוקים שכתובים בצורה אמינה ולא מתישה או מוגזמת.

אבל, וזה אחד גדול - החלק הרומנטי, שמתעסק במערכות יחסים ומגדיר מה הן בצורה רחבה ומפורטת מאוד נוכח בספר, הוא גם חשוב לקדם את העלילה אבל לפעמים לא יכולתי לתהות אם הוא לא משתלט מדי על חלקים שבעיניי עומדים בפני עצמם גם בלי אותה התעסקות, זו בעיקר חוויה אישית שלי כי כשכבר התחברתי לרגעים מסוימים, אופי הסיפור השתנה והייתי צריך לכוונן את עצמי מחדש מבחינת ציפיות, זה לא אומר כמובן שאותם חלקים לא רלוונטים בשום צורה לעלילה כמו שצריך לבוא מוכנים שזה אספקט שנוגע כמעט בכל חלק בעלילה, כי בסופו של דבר יש מוטיב חוזר בספר שמתעסק במערכות יחסים וכמה הן מגדירות אותנו כאנשים ואת מהלך החיים שלנו.

למרות האמור לעיל, אני חייב לציין שהיה שווה להישאר על רכבת ההרים הזו עד הסוף, דווקא בגלל שמדובר בעלילה שהיא סיפור חיים שמתקדם בקצב שלו, התאזרתי בסבלנות ושקעתי בקריאה, מה שהשתלם לי במיוחד כי כיצירה אינסוף שברונות לב קטנים אסוף מאוד ונסגר נהדר בעיניי (כמו כן, זמן טוב לציין שבחירת השם מוצלחת ממש).

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, מחלה סופנית, פוסט טראומה, דיכאון, סמים, פגיעה עצמית, ניסיון התאבדות, קללות ושפה גסה - חלק רק מאוזכרים אבל לפעמים יש קצת יותר פירוט או השפעה על העלילה.

מיניות - יחסי מין מאוד מפורטים לאורך הספר והתעסקות במיניות בפתיחות.

לסיכום

אחרי שהייתי בטוח שאני נכנס לקריאה מסוימת ובמהלך הדרך הגדרתי את הספר שוב ושוב, אפשר לסכם שהוא ברובו פרוזה שחלק בלתי נפרד ממנה הוא רומנטי - ולא בדיוק סגנון רומנטי שעליו חושבים כשמגדירים ספר ככזה, אלא משהו חשוף, עמוק, ואפילו קצת מלנכולי שמניע את הספר. אז אם אתם מחפשים קריאה שמתעסקת בנושאים שהזכרתי בסקירה, שגם עטופים בכתיבה חכמה ורהוטה - זה הספר.

תודה שקראתם:)