עד שראיתי אותך

על מה הספר: הארפר הוא אדם עם קושי למצוא מקום מגורים, ובוודאי גם מקום עבודה. מזלו הוא שהוא מש"ר – מישהו שעוזר לאנשים עיוורים להסתגל לחייהם וללמד אותם איך להסתדר במציאות החדשה (או הישנה) בה הם חיים.

ריילי דנבפורט, אדם עיוור שרואה מדי פעם בחלון זמנים של שלושים שניות, לא מסתדר. יש לו חברה, אבל החברה שלו מתעקשת להגביל אותו עוד יותר. הוא מתעצבן וזורק אותה מהדירה. לכן, אמו מסדרת לו מישהו מהמש"ר – למרות שהוא מפטר אותם באופן שיטתית. כשהארפר מופיע אצלו הוא אינו רואה שהארפר בדיוק עבר התעללות מהחבר שלו – ואיכשהו, הידידות ביניהם נרקמת. הידידות תעמיק עוד יותר כשהשניים יאמצו כלב ולאורך העלילה הם יקראו לו בשמות שונים ומגוונים עד שיינעלו על שם אחד. איזה שם זה יהיה – נשאיר את זה לכם לגלות.

למרות שהכריכה לא יפה, גיליתי שהיא מתאימה לעלילה באופן מפתיע. אבל הספר הזה הוא אחד המתוקים והסמאט היה מאוד.... ייחודי. למרות שהתלוננתי בפני עצמי שריילי דבנפורט לא יכול להיות סטרייט ואז פתאום להיות גיי בתוך חמש דקות – לא ככה עובד  העניין הזה, אבל אולי זה מיניות נזילה? אבל הזוגיות בינו לבין הארפר היא מקסימה והרצון שלו לעזור ואפילו להתמכר לספרי שמע עם תוכן גרפי היה כל כך מצחיק. וחוץ מזה, זה היה קליל ובול לסופ"ש הזה.

טריגרים ותוכן רגיש: תוכן מיני מפורש, קללות, התעללות, תקיפה מינית (מחוץ למסך או שאני לא שמתי לב), רומן בין שני גברים וזהו.