מרד הפאנדום

מרד הפאנדום - אנה דיי

דואולוגיית 'הפאנדום'

תרגום: יעל אכמון

אגם, 2021, 301 עמ'.

נקרא במסגרת פעילות #קריאתון3 בקבוצה 'המלצות אמיתיות על ספרים'.

ז'אנר: דיסטופיה, מד"ב, נוער בוגר.

סקירה לספר הראשון:

https://realbooks.co.il/review/73/%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9D

אזהרה: יש ספוליירים לספר הראשון.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

מה אם אתם כותבים פאנפיקשיין (שזה כותב שמכור ליצירה מסויימת, מתבסס עליה וכותב בעצמו פרקי המשך או עלילה מקבילה, למשל 'הארי פוטר והשיטה הרציונלית')

וכל מה שאתם כותבים באמת קורה ומשפיע על האנשים שחיים בעולם הספר?

ויותר מזה, מה אם החברים הכי טובים שלכם היו נכנסים לעולם כזה כדי להציל מישהו מהעולם שלכם שנתקע שם וכל דבר שתכתבו משפיע עליהם?

ויש מישהו אחר שגם כותב והופך את הכל לגרוע ואתם צריכים להציל את המצב?

מלחיץ קצת, לא?

זה בדיוק מה שקרה לאליס.

עברה שנה מאז שויולט, אליס וקייטי התעוררו במפתיע ללא הסבר רפואי, אבל נייט לא התעורר וזה בגלל שבסוף הספר הקודם הוא מת בעולם הספר.

הבנות לא זוכרות כלום מהזמן שהן חיו בספר, אבל ויולט חולמת הרבה על באבה בלי לזכור מי זו.

ויולט ואליס כתבו ספר המשך למחול הגרדומים, שברו את הלופ האינסופי והפכו את הדיסטופיה לאוטופיה, מה שנותן עתיד טוב יותר לדלים.

בנוסף הן הוסיפו דמות חדשה - נייט.

כי הן חשבו שזה יגניב אותו כשהוא יתעורר מהתרדמת.

הסוף היה מאוד לא צפוי ומצאתי את עצמי קוראת בשיא המתח את העמ' האחרונים.

גם את הספר הזה וגם את הראשון התחלתי בשבת וסיימתי במהלך השבוע (ולרוב אני קוראת רק בשבתות) וזה מעיד כמה אלו ספרים טובים (לפחות בעיניי)

מבחינה טכנית:

הספר מתחלק לפרקים ולשתי נק' מבט - ויולט ואליס.

אבל אין סדר מוגדר של נק' המבט, זה דיי מבולגן ובהתחלה צריך לפעמים לדפדף טיפה אחורה כדי להבין מי "מדברת" וזה היה טיפה מעצבן, אבל בהמשך זה הרבה יותר מובן ולא צריך בכלל לבדוק מי "מדברת".

טריגרים:

מיניות - יש ממש קטע דיי מפורט.

כמו הראשון, גם פה יש אלימות.

גילוי נאות:

את הספר השני חיפשתי בנרות (מעדיפה לקנות יד שניה במצב שמור) וזו שמכרה לי לא התלהבה ממנו בכלל, אבל לדעתי זה רק כי היא השוותה אותו לראשון, אני מסתכלת עליו כספר בפני עצמו והוא שונה ומיוחד בעיניי.