ביקורת ספר
אי אז בתיכון המליץ לי חבר על ספריו של חיים פוטוק. בזמנו העדפתי ספרים יותר אסקפיסטיים, וההמלצה נזנחה. לפני כמה שנים יצא אחד מספריו של פוטוק - המיועד - בתרגום מחודש אצל תמיר//סנדיק וכשראיתי אותו, נזכרתי באותה המלצה ותיקה.
שורה תחתונה: חבל שלקח לי עשרים שנה להיענות להמלצה. ספר מעולה.
הספר פותח במשחק שמדבר פחות אל הקהל הישראלי: בייסבול. לאורך חמישים עמודים נעזר פוטוק במשחק על מנת להציג [פן אחד] של שני הגיבורים הראשיים: דני מהחצר החסידית, וראובן, נציג הדתיות המודרנית. הפתיחה מדגימה שני נושאים נוספים: את יכולתו של פוטוק לרתק (גם) קורא ישראלי למשחק שבבסיסו (חה חה) משעמם למדי, ואת התרבות החרדית והיהודית האמריקאית ערב מלחמת העולם השניה. תרבות שונה מאוד ודומה מעט לזו שהלכה והתפתחה מאוחר יותר בארץ.
ומעבר לרובד הסיפורי ולמעלליהם של שני הנערים שמתבגרים מול עיני הקורא, הגיבורות האמיתיות הן אותן תרבויות. זו החרדית, הרוצה להסגר, אבל יושבת בתוך [לא-]עמה, ונוטלת חלק בפן הארצי והמציאותי של המדינה, וזו המודרנית הנאחזת בתפר שבין האמונה לקידמה ובין הפטריוטיות האמריקאית לבין הציונות. שני הנערים ובחירותיהם מייצגים את הווקטורים ואת קווי התיחום של אותן תרבויות, כאשר שני האבות הדומיננטיים - והיחסים בין כל הארבעה -מספקים משקל נגד ואפשרויות נוספות לרבדי התרבות (ולעלילה).
נקודת הזמן ההיסטורית שנבחרה - מלחמת העולם השניה והקמת המדינה - מסייעת למתוח את זוויות המבט של הדמויות, ומחדדת את ההבדלים (וגם את הדמיון) שביניהן.
הזכרתי קודם את הספרות האסקפיסטית שהעדפתי, והיה משעשע למצוא אצל פוטוק מקבילות לספרות הפנטסיה. החצר החסידית שהזכרתי קודם מקבילה במידת מה לחצר אופל סגורה ומגובשת שבן האור יצליח לחצוב את דרכו לתוכה. בנוסף, פוטוק מעניק לדני את המקבילה היהודית-תורנית לכוח הקסם המולד של גיבור בעולם הפנטסיה: זיכרון חזותי ותפיסה לוגית מדהימה. ויש גם קרבות, שמקבילים לחלוטין לקרבות הכוח והקסם המקובלים, אבל שבהם שדה הקרב הוא חדר הלימוד והמערכה תוכרע בניתוח לוגי ובשכנוע סברתי. (מן הסתם יהיה יותר נכון לתפוס את ספרות הפנטסיה נגזרת אף הא מארכיטיפ כולל יותר שגם פוטוק השתמש בו.)
קראתי אותו לפני כמה שנים. חלק מהנקודות שבוחנות את החברה החרדית מתחדדות בימים אלה (שבין שבעה באוקטובר 23 לחוק גיוס בעייתי ב25) ביתר שאת.
ואם נחזור להתחלה: ספר נפלא, מלמד, רב־רבדים ומוצלח.
ביקורות נוספות של האייל המבקר
נכתב באדום
יש דרכים רבות להכניס קוראים לעולם בדיוני חדש. באמצעות הדמויות וייחודיותן, דרך אוסף של פרטים, על ידי ...
תיירי הזמן
רציתי לאהוב את הספר הזה. מאוד. לא בכל יום יוצא מדע בדיוני ישראלי. הוא אפילו התמקם די גבוה במועמדים ל...
הכריש
קראתי לפני כשנה (כבר אז זה היה באיחור, מסתבר) את ׳הכריש׳ של מישקה בן דוד. הספר נכתב ב2017 ומתאר תרחי...


