ראיון עם אריאלה נקר

אריאלה נקר | ביום עורכת דין, בלילה כותבת ספרי מסתורין | אמא לשלושה

איך הגעת לכתיבת ספרים? מה משך אותך לתחום?

בעבודה שלי אני כותבת המון, והכיף שלי הוא לקרוא. בעצם הייתי רק צריכה לשלב בין השניים, ולכתוב את מה שאני אוהבת לקרוא.

ממש עכשיו יוצא לאור הספר השלישי בסדרת נתי כץ - מוצג בספק. ספרי קצת למי שלא מכיר את הסדרה.

זו סדרת מותחנים משפטיים בכיכובה של נתי, חוקרת צעירה מפתח תקווה. בספר הראשון בסדרה, "המתחזה", נתי חושפת מתחזה שזומם לרשת הון משפחתי; בספר "הפקולטה" נתי נחשדת ברצח, ומפצחת אותו על רקע האינטריגות הסבוכות של הפקולטה למשפטים. הספר החדש, "מוצג בספק", הוא תעלומה ציורית במיוחד שבמרכזה יצירת מופת ששווה מיליונים או שום דבר, עדים מושתקים ומשפחות פשע.

אפשר לקרוא את הספר החדש בלי הספרים הקודמים?

בוודאי! כל ספר הוא תעלומה שעומדת בפני עצמה.

הספר השלישי יוצא כספר קולי מיוחד. תוכלי לספר לנו על זה?

"מוצג בספק" יוצא לאור בהוצאת "יצירה עברית" מבית אתר עברית, והופק כספר רב-קולי ייחודי שבו כל דמות בספר היא שחקן. הקריין לא "מקריא" את הסיפור אלא משחק את הדמות שלו, וההנאה בהקשבה כזו עולה עשרות מונים על ספר קולי רגיל. זה מצחיק יותר בקטעים המצחיקים, מפחיד יותר במפחידים, ונותן הרבה יותר עומק לספר עצמו כי הדמות "נשמעת" בדיוק כמו שהיא צריכה להישמע.

ההפקה של הספר היתה מהנה במיוחד. בנוסף לקריינים המעולים של אתר עברית שהשתתפו בפרויקט, התגייסו בשמחה שכנים, משפחה וחברים ליום הקלטות מיוחד שערכנו בביתי. הקמנו אולפן קטן עם ציוד מקצועי בניצוחו של דולב אזולאי המפיק הקולי והבמאי. אנשים הגיעו עם התפקיד שלהם ממורקר, התאמנו, חקרו לגבי הגייה נכונה, והיו לגמרי בעניין. היה נהדר, ושומעים את זה בספר.

האם יש עוד ספרים שמתוכננים לצאת בהפקה רב-קולית?

כן. במקביל ל"מוצג בספק" הוקלט גם הספר הראשון בסדרת נתי כץ, "המתחזה" כספר רב קולי, והוא נמצא כרגע בעבודה. בספר הזה נתקלנו בבעיית ליהוק מאד מיוחדת: מי תהיה הקול של הסבתא העיראקית, הסובב והמסובב של הסיפור כולו? הפעלתי קשרים אצל יוצאי עיראק והגעתי לגברת גילה יונה, שגם קיבלה פרס מפעל חיים על שימור המורשת העיראקית בארץ. היא ידעה בדיוק איך לבטא כל ניואנס של השפה, והיתה נהדרת. בספר השמע הזה הקוראים יקבלו את החוויה העיראקית במלואה.

האם היו תחקירים מיוחדים שעשית לפני הכתיבה?

בוודאי. התחקירים מתחילים הרבה לפני הכתיבה ונמשכים גם במהלכה. הספר החדש עוסק בעולם האומנות ולמדתי על ציורי אוונגארד אבודים, זיופים ובדיקות מעבדה. תיאורטית, יש לי כעת את הידע כיצד לזייף את המונה ליזה, רק שאין לי כישרון לציור. מעט לפני יציאתו של הספר לאור, התקשרו אליי אנשים שעוסקים בציורים אבודים של מלביץ', הצייר אותו חוקרת נתי בספר. שוחחנו בהתלהבות רבה, וזה אכן משמח להרגיש קצת מומחית.

פן נוסף של התחקיר הוא המציאות שהיא חייה של נתי. אני שואפת לדייק במצב המשפטי ואפילו בתוכניות הטלוויזיה לשנה הרלבנטית להתרחשות. לשמחתי יש קוראים שאכן שמים לב לכך. לפני זמן מה התעורר דיון בקבוצה בשאלה מדוע תיק העיזבון נדון בבית המשפט המחוזי ולא בבית משפט למשפחה, ואני שמחתי לספר על התחקיר שלי בנקודה הזו.

בכל זאת, למרות כל הבדיקות שעשיתי, אני מבקשת להזכיר שאנחנו רק בני אדם וטעויות עדיין יכולות לקרות, אז מתנצלת מראש.

איזה ספרים את אוהבת לקרוא במיוחד?

אני קוראת הכל, ובעיקר אוהבת ספרי בלש. גדלתי על שרלוק הולמס (והחמישייה הסודית!) והמשכתי לספריה המעולים של אגתה כריסטי. אני משתדלת למצוא את הרמזים ותמיד מכריזה כבר במהלך הקריאה מי לדעתי הרוצח. לרוב אני טועה, ותמיד נהנית מהטוויסט בסוף.

השריטה האמיתית שלי היא אוסף של ספרי כיס בהוצאת מ. מזרחי משנות ה-50,60,70 שאני אוהבת במיוחד. יש שם תעלומות מהעידן שלפני הסלולארי שהן לא פחות ממעולות. כשאני קונה ספר כיס ומגלה שיש לי כבר את הספרון הזה בבית, אני לוקחת איתי את הכפולים לנסיעות או לעבודה. אנשים תמיד מאד מתעניינים מה אני קוראת. אישה אחת אמרה לי שכל הדרך היא ראתה אותי מדפדפת וזה החזיר אותה לעבר, כשהיתה קונה את הספרים האלה בשתי לירות. באחת הטיסות, מישהו אמר לי שכל הדרך הוא עקב לראות אם הדפים יתפוררו (הם לא, ובסוף נתתי לו את הספר במתנה). הספרים האלה הם מגנט.

ומה התוכניות לעתיד? ספרים נוספים בסדרת נתי כץ?

יש איזה שיתוק של שריר הכתיבה בעת יציאת ספר לעולם. אני עדיין לא פנויה רגשית לדמויות חדשות. ובכל זאת, לצד החשש והדאגה האם יאהבו את הספר החדש, משהו תמיד מתבשל. והפעם זו לא קובה במיה.

מסר לחברי הקהילה?

אין כמו לפגוש אדם שאוחז בספר שאהבת כדי לקרב בין הלבבות. היות ובעידן הדיגיטלי אנחנו לא פוגשים אנשים בתדירות גבוהה כבעבר (ולצערי בטח לא כאלו שמחזיקים ספר תחת בית השחי), הרי שהקבוצה הזו היא המפגש הכל-כך מספק הזה של אוהבי המילה הכתובה. המשיכו לקרוא, המשיכו להמליץ, להחליף רשמים ואפילו להתלונן כשצריך. כל זה נותן המון רוח גבית לכותבים וגם לקוראים האחרים.