ראיון עם עוז גורן

עוז גורן | בן 68 | נשוי לענת | גר בתל אביב | נהנה בפנסיה אחרי שנים רבות בהי טק בתפקידי ניהול טכני ושיווק. מצלם, מצייר, מנגן (חליל צד), לומד פילוסופיה ועכשיו גם כותב.

לאחרונה יצא ספרך "האין־ושות", מה גרם לך להתחיל לכתוב אותו?

לפני קצת יותר משנתיים, בתוך המלחמה התחלתי ללמוד פילוסופיה, לנסות להבין איך פועלים בני אנוש – ובעיקר מדוע קיים כזה רוע בעולם. אני בעצמי מפונה ממגדל בתל אביב שחטף פגיעה ישירה ביוני 2025.

תמיד היו לי רעיונות פילוסופיים משלי והחלטתי לחבר את הקידמה הטכנולוגית עם הפילוסופיה האנושית וליצור קונפליקט עז בצורת ספר פרוזה, בספר משולבים נושאים רבים - משפחה, מוסר, חופש בחירה, אמונה, קפיטליזם ועוד.

הרעיון התבשל לי בראש כשנתיים ובחודש מאי 26 התחלתי לכתוב, ממש סביב השעון, הוצאתי הכל. אני חייב לציין שהספר לא בא לדכא הוא מרים לאנושות הלא יעילה ולעיתים אכזרית ונטולת הגיון, אני באופן אישי אדם מאוד אופטימי.🙂

איך אתה רואה את נושא הבינה המלאכותית והטכנולוגיה, שנמצא במרכז הספר?

הבינה המלאכותית בשיח היומי, מחוללת שינוי בחיים של כולנו והשינוי הזה הולך ומאיץ בקצב שקשה לכולנו לקלוט ולהבין – מי לא מתייעץ היום עם הצ׳אט – תכנית טיול, מתכון, מתי תסתיים המלחמה, נסח לי ברכה לחתונה או מכתב רשמי למשרד הפנים. מתכנתים כבר לא כותבים קוד היום, פיתוח אתר אינטרנט נעשה תוך דקות בפרומפט פשוט, גרפיקה עושים בתוך שניות.

למען הקדמה והנוחות שלנו, אנחנו מוותרים על שליטה ונותנים את ההגה תרתי משמע בידי הבינה המלאכותית והרובוטים. ברגע שתהיה להם שליטה על כל שרשרת היצור מהמכונות במכרות המתכות והסיליקון, בקו היצור, פיתוח התכנה – הם יוכלו לשכפל וליעל את עצמם עד בלי סוף. ואז, האם הם צריכים אותנו?

המטרה שלי – לגרום לאנשים להסתכל על החיים שלהם היום מהעתיד, על מנת שלא נגיע לעולם הדסטופי שמתואר בספר. ולכן הספר זמין להורדה בחינם בגרסתו הדיגיטלית באתר שלי https://ozgoren.co.il

לדעתי עצם המודעות וההערכות לשינוי זה חלק מפתרון הבעיה – בתחום החינוך, בתעסוקה, ברגולציה ובפיקוח. לתעל את הטכנולוגיה למקומות הטובים – ברפואה, ברמת החיים (אילון מאסק טוען שעוד 10 שנים כבר אולי לא נצטרך כסף. ולא ליפול לתקיפות סיבר, לסוכנים שמשתלטים על החיים שלנו, לפיתוח נשק קטלני, נשק ביולוגי ועוד.

איזה שלב הכי אהבת בתהליך כתיבת והוצאת הספר?

שילוב הרעיונות ליצירת עלילה, זה היה חדש לגמרי עבורי. אמנם היו ניצנים לפני שנים רבות כשהמצאתי סיפורים לבת שלי כשהייתה קטנה, אפילו חשבתי לכתוב ספר ילדים. זה חיכה הרבה שנים וזה כבר לא לילדים. אני מאוד אוהב להמציא וליצור, עשיתי את זה בעולם ההיי-טק בדמות מוצרים שפיתחתי וכיום אני מצלם, מנגן מצייר ועכשיו גם כותב – אני אוהב להמציא וליצור.

איך בחרת את שם הספר?

את השם הזה בחרה אישתי ענת, היא הראשונה שקראה את הטיוטה של הספר. אחרי מספר שמות שהיו לי בראש היא המציאה את השם היצירתי הזה שכל כך מתאים לספר, אימצתי אותו מיד.

מי לדעתך קהל היעד של הספר?

הספר מתאים לאנשים שאוהבים לחשוב: על העתיד, על הטכנולוגיה, על החיים, על המשמעות, המשפחה, אהבה, מוסר, חופש בחירה, פוליטיקה, אמונה ועוד. יש בספר המון תובנות מתוך השקפת העולם שלי ששזורים בתוך העלילה. הספר מחדד את ההבדלים בין בן אנוש חי למכונה קרה חכמה ככול שתהיה – בלי ספויילרים...

מה האתגר הכי גדול שנתקלת בו סביב הספר?

אני אוהב שמבינים אותי, אז אני מסביר ואחר כך גם מוודא שהבינו אותי. את זה לא עושים בפרוזה, הקורא צריך להבין בעצמו מתוך סיטואציה חווייתית. בגרסה הראשונה של הספר הפילוסופיה והרטרוספקטיבה היו קצת עיוניות מידי, היה חשוב לי שיבינו, זה קטע את העלילה ולקח את הכייף מהקורא שאוהב להבין בעצמו מתוך ההקשר. למדתי לעשות את זה, בהדרגה.

מי אייר/עיצב את הכריכה? תוכל לספר על תהליך עיצוב ובחירת הכריכה?

בגרסה הראשונה היה כד חרס סדוק בהשראת אמנות הקאנצ'וגי (זה קשור לספר), אבל זה לא היה מספיק חזק על מנת לתפוס תשומת לב ואז ציירתי בעצמי לווייתן ענק ובתוך הפה שלו איש מבוגר נאבק, בהשראת יונה הנביא. נתתי את הציור שלי לצ׳אט שהפך את גוף הלווייתן ללוח אם של מחשב עם שיניים של סיבים אופטיים – הייתי די סגור על זה. ואז הלכתי לתערוכה של נומה בר במוזאון תל אביב, קבלתי השראה, להפוך את ה-אין למשהו. היו מספר גרסאות, ולבסוף הבן שלי גיא שלף את הגרסה הנוכחית שהוספתי לה קצת זהב וטכנולוגיה. אני באמת צריך לעשות תערוכה של הגרסאות השונות של הכריכה – אולי אוסיף את זה לאתר שהכנתי עבור הספר, משולבים בו גם מאמרים שקשורים לנושאים בהם עוסק הספר ובלי ספויילרים.

מי ערך לך את הספר? ומי ליווה אותך במהלך הוצאת הספר?

ערכתי את הספר בעצמי. את הטיוטה הראשונה קראה אישתי וזה עבר אותה אז קבלתי בטחון והדפסתי 30 טיוטות של הספר עם התמונה של הכד וההסברים העיוניים. נתתי לחברים לקרוא וולקטורית מקצועית – בסה"כ אהבו את הספר אבל קבלתי המון ביקורת והתיחסתי ברצינות לכל אחת מהן, התישבתי והתחלתי לשנות ולשפר, אני יכול לתת מספר דוגמאות בלי לקלקל – את כל הקטעים העיוניים הפכתי לחווייתיים בצורת זכרונות של הגיבור מהעולם האנושי שלפני השתלטות הטכנולוגיה. אמרו לי שרוצים להכיר יותר את אישתו – אז הרחבתי עליה מאוד. ושוב נתתי לחברים ואנשים נוספים וללקטורית אחרת. וככה בסופו של דבר היו 5 גרסאות של הספר ו-5 לקטוריות שונות שעברו עליהן גם קוראי בטא נוספים. התייעצתי עם חברים רבים, חלקם כתבו ספרים, אפילו מורה לפילוסופיה כולם נתנו לי תובנות משמעותיות. לא היה לי שום משבר כתיבה, אני מאוד משימתי. ככה הייתי תמיד, איש של פרוייקט ועמידה ביעדים וכשזה מתחבר לצד האמנותי שבי פשוט כתבתי סביב השעון, לתוך הלילות עם מעט שינה והרבה יצירתיות, דווקא נהניתי לשנות ולשפר, ביחוד כשקיבלתי פידבק חיובי על כל גרסה כזו.

לא היה מעורב גורם מקצועי מעבר ללקטוריות ולקוראי הבטא הרבים. ואני רוצה לגעת כאן ב 'חומר נפץ' בעולם הספרים - עולם הספרות סולד וגם נרתע מבינה מלאכותית, וזה המקום להדגיש את חשיבות הכלים האלה בהאצת והוזלת תהליך הכתיבה מבלי להחליף את המחבר עצמו. הצ׳אט יודע לתקן שגיאות כתיב, לפסק, לאתר משפטים לא ברורים, למצוא נקודות שפל בעלילה , וכל זה יותר טוב ויותר מהר מהרבה בני אנוש. אני רוצה להבהיר שכתבתי בעצמי כל מילה בספר אפילו פעמיים ושלוש פעמים כי מחקתי ושיניתי המון (קיצרתי 3 פרקים והחלפתי פעמיים כשליש מהספר), כל הרעיונות הם מקוריים שלי. כן נעזרתי באיתור מידע בדיוק כמו לחפש באינטרנט אבל הצ׳אט עשה את זה עבורי הרבה יותר פשוט ויעיל. ודוגמאות מתחומי יצירה אחרים שלי - אני מצייר בעיפרון ומכחול למרות שאני יכול בשניות לייצר ציור יפה יותר באמצעות הצ׳אט; אני מצלם ולא משנה את הצילומים שלי באמצעות הצ׳אט אבל כן משפר אותם באמצעות עריכה בסיסית; אני מנגן וכותב מוזיקה למרות שהצ׳אט יכול לכתוב מוזיקה טוב ומהר ממני וגם לנגן אותה מדוייק יותר. הרעיון זה ההנאה מהיצירה ומהדרך, ככה גם בכתיבה.

תכננת מראש מה הולך להיות המבנה של הספר והסוף שלו או שהכל היה תוך כדי כתיבה?

היה לי בגדול את מבנה העלילה ודמות הגיבור וגם את כל הרעיונות הפילוסופיים שכתבתי אותם במהלך השנתיים האחרונות, אבל לא היו לי את כל הפרטים שניבנו בהדרגה ובהתאם למשוב שקיבלתי על כל גרסה של הספר, ממש אפילו יומיים לפני ששחררתי את הספר עוד הוספתי פסקאות שלמות ומשמעותיות בעקבות משוב מקוראים.

מה לדעתך השינויים הכי משמעותיים שהבינה המלאכותית הכניסה לחיינו? ואיפה לדעתך נהיה בעוד כמה שנים, עם הבינה?

אנשים היום מכירים טוב מאוד את היכולות של הבינה המלאכותית והרובוטים ולכן אני רוצה להתייחס פרטני לעולם היצירה.

אם נקפוץ לעתיד ובתקווה שלא נגיע לעולם הדיסטופי שמתואר בספר כי נפנים ונתמודד עם האתגרים שהבינה המלאכותית יוצרת, אז אני רוצה לדבר בהקשר של עולם היצירה.

עולם היצירה לדעתי יתחלק לשניים:

1. היצירה הטכנולוגית - סרטים, ספרים, מוזיקה, ציור, פיסול...

2. ה Man made - אמנות שנוצרת על ידי אנשים - תהיה יקרה יותר עם מקום של כבוד מיוחד ליצירות וליוצרים. כמו תקליט ויניל היום למרות שיש ספוטיפי, כמו שטיח באריגת יד למרות שיש שטיח זול ויפה יותר שמיוצר במפעל. אין טעם ואין סיבה להלחם בטכנולוגיה ולכן צריך לאפשר גם לה לתת 'אמנות' זולה ואיכותית.

מה החלק הכי מפתיע בעולם הספרים שאנשים מבחוץ לא מודעים אליו בכלל?

מה שהפתיע אותי כמישהו שהכין בעבר תכניות עסקיות לחברות, שהסופרים עצמם - לרובם לא יכולה להיות תכנית עסקית רווחית. עלות השיווק עצומה ובעצם אם אתה סופר בתחילת הדרך ועדיין לא מכירים אותך אתה מפסיד בעלויות שיווק סכום שיכול להיות אפילו 80 ש״ח על כל ספר שאתה מוכר. או אתה מוצא את עצמך משקיע המון זמן בשיווק של הספר שזה יכול להיות שווה ערך לאותו סכום במונחים של זמן.

על מנת להבהיר – אם ספר נניח נמכר באתר עברית ב 30 ש״ח הסופר מקבל 15 ש״ח אבל על מנת שימכר ספר כזה עלות ההמרה בשיווק דיגיטלי יכולה לעלות כ 100 ש״ח אם אתה עדיין לא סופר מוכר.

ובדקתי גם באמזון – המצב דומה.

מה המסר שאתה רוצה שאנשים יקחו איתם מהספר שלך?

הספר שלי נועד להעביר מסר – תעצרו רגע, קחו אויר ותחשבו איך אתם מתארגנים בעידן של האצת הטכנולוגיה, בעידן שאתם מעבירים יותר ויותר שליטה על החיים שלכם לטכנולוגיה – מה אתם לא מוכנים להעביר לידי הטכנולוגיה? איך אתם מחנכים את ילדיכם? איך אתם מלמדים אותם לנצל את הטכנולוגיה ולא להיות קורבן שלה? מה יהיה המקצוע שכדאי לכם או לילדיכם ללמוד ומה לא? איזה פיקוח כדאי שיהיה על הטכנולוגיה? איך לא נשארים מאחור? ובראיה של המדינה שלנו – איך מובילים, איך מתגוננים וגם איך תוקפים כשצריך בלי שיפגעו חיילים אנושיים?

ואז – תעריכו את העובדה שאתם אנושיים ואולי רגשנים מידי, לפעמים לא יעילים ולפעמים פועלים בחוסר הגיון, נצלו את היצירתיות שלכם כבני אדם, תהנו מהזוגיות, מהמשפחה ומהדברים הקטנים בחיים הקצרים שלנו כבני אנוש.