ראיון עם ארז אשרוב
ארז אשרוב על הקריירה שהחלה באוטוביוגרפיה של בקהאם, המאבק עם סדרת בלשי הביוב, ולמה הוא לא ממליץ להיכנס לתחום
ארז אשרוב | 60 | חיפאי | אב לשלוש בנות | מתרגם
תרגם את הספרים: ילדי חצות, הקוסמת מפירנצה, בושה, פוי, סדרת קפטן תחתונים ואיש הכלב, סדרת בלשי הביוב ועוד הרבה הרבה יותר.
היי ארז, ותודה שהצטרפת לפינה שלנו! איך בעצם הגעת לתחום התרגום? מה משך אותך לתחום הזה?
גדלתי בבתי קולנוע, אנגלית למדתי בעיקר מצפייה בסרטים והשוואת המדובר לתרגום, מה שבדיעבד היה הכנה לעתיד. בצירוף האהבה לספרות והרצון שלי לחלוק אהבות שלי עם אחרים, זה כמעט התבקש מאליו. לתחום הגעתי אחרי חמש-עשרה שנים בעיתונות; התפטרתי, קיוויתי לעבוד בתרגום, ובסוף זה קרה כמעט במקרה.
כמה זמן אתה במקצוע?
עשרים שנים.
כמה ספרים תרגמת עד היום?
שלוש-מאות. ועודף.
על איזה ז׳אנרים / סוגי ספרים אתה מעדיף לעבוד?
כל מה שמפתיע ומהנה לקריאה ממילא.
מה אנשים תמיד אומרים לך או שואלים אותך כשהם שומעים שאתה מתרגם?
"באמת? גם דודה שלי מתורגמנית." / "ומה עוד אתה עושה?" / "איזה עולם קטן! בדיוק מחפשים אצלנו במשרד מישהו שיתרגם כמה מסמכים חשובים!" (הם אף פעם לא חוזרים אליי) / "איזה עוד שפות אתה יודע?" (התשובה "למה, אתה מכיר הרבה פוליגלוטים?", משתיקה אותם).
איזה תגובות זכורות במיוחד (לטוב ולרע...) קיבלת מקוראים על התרגומים שלך?
את המחמאה הכי גדולה קיבלתי מאלונה קמחי, שאמרה על "ילדי חצות" של רושדי שזה "תרגום אמיץ". היא הבינה.
מה הספר הראשון שתרגמת?
האוטוביוגרפיה של דייויד בקהאם. במקור קיבלתי את הספר לעריכה, אבל הבחור שטיפל בו לפניי פשוט לא ידע אנגלית, אז העריכה הפכה לתרגום על גבי התרגום שלו, פסטיש כזה. משם זה התגלגל הלאה.
איזה ספרים אתה מתרגם בימים אלו?
בזמן כתיבת שורות אלה כלום. ההוצאות דממו בחודשיים האחרונים.
כמה זמן בממוצע לוקח לך לתרגם ספר?
בין שבוע לשלושה חודשים, בהתאם לגודל הספר ורמת הסיבוך.
איך אתה מתמודד כשאתה צריך לתרגם (ולקרוא על הדרך...) ספר שאתה מאד משתעמם או סובל ממנו?
עם יפחות, ובדרכים לא חינוכיות, שמסיבה זאת לא יפורטו כאן.
מה הספר הכי קשה, מאתגר או מורכב שיצא לך לתרגם?
ללא ספק, סדרת "בלשי הביוב" (כתר ספרים). לא נשמע ככה, נכון? אבל כל ספר בסדרה שובר לי את הראש. אני מקלל הרבה, מתייאש, אבל בסוף מחייך בשמחה. יש שם הרבה משחקי מילים. שזה קל יחסית. מה זה בשבילי?! חה! אלא שאז מגיע עוד משחק מילים, שהוא גם משחק מילים בפני עצמו, וגם משחק מילים על משחק המילים הקודם. ועשרים עמודים אחרי, כשאני מתחיל להתאושש, יש משחק מילים שהוא משחק מילים על משחק המילים על משחק המילים, והפעם הוא גם משחק מילים על האיור הנלווה אליו. וכן הלאה. פה כבר נוטשים את התרגום ועוברים למחוזות ההמצאה.
על איזה ספר שטרם תורגם היית רוצה לעבוד?
את How It Is (Comment c'est) של בקט, יצירה מוזיקלית ומהפנטת על... זחילה בבוץ? המצב הקיומי? איך חי המספר לפני פים, עם פים ואחרי פים. אלא שהייתי מקלל את עצמי לכל אורך הדרך על המשימה שנטלתי על עצמי, וכשהספר היה יוצא לאור היו קונים אותו 31 איש. כולל עותקים שהייתי משיג לחברים, שגם הם לא היו קוראים אותו.
אם היו נותנים לך לבחור כל ספר שבעולם ולתרגם אותו מחדש, איזה ספר היית בוחר?
משהו קל. או את "התפוז המכני".
קרה לך שהיית צריך ליצור קשר עם סופר בחו"ל כדי לברר דברים עבור התרגום?
מעולם לא היה לי קשר עם איש מהסופרים שתרגמתי. הדבר הכי קרוב היה תרגום סימולטני לג'ף קיני, מחבר יומנו של חנון, כשהגיע לאירוע בארץ.
יש משהו שהיית משנה בתרגום של אחד הספרים שלך במבט לאחור?
את הכול. כלומר, אם הייתי מעז לקרוא אותם שוב. יש הרבה מאוד דרכים לנסח משפט, הרבה מצבי רוח, הרבה נימות, והכול תלוי גם במצב האישי שלך בזמן התרגום. ואצלי זה משתנה כל הזמן.
אם לא היית מתרגם, מה היית?
בכל הכנות, במקור רציתי להיות מורה ספורט. ללמוד בווינגייט. זה לא קרה, כידוע, אז האופציה השנייה היא קומיקאי.
בעבר היית כתב, בעל טורים ועורך תרבות - אתה חושב לחזור לכתיבה?
לא. כשמתעורר בי הדחף ההולך ונחלש לכתוב משהו, אני מעלה את זה לטמיון הבלוג שלי ולתהום שכחת הפייסבוק, וגם זה יותר מדי.
אבל רגע... כמה משלמים? מקבלים רכב?!
אחרי שתרגמת כל כך הרבה ז'אנרים וסופרים, אתה מתכנן גם לכתוב ספר בעצמך יום אחד?
לפני 15 שנים כתבתי קובץ סיפורים. אין לי שום חשק לחזור על החוויה המייסרת הזאת, ואני רציני לחלוטין כשאני אומר שכתבו כבר מספיק. אפשר לעצור. לא יחסר לנו חומר קריאה.
מה כוח העל שלך כמתרגם?
הפחד לטעות. הידיעה שקל לטעות, ולו רק בגלל טעות חזותית. המחשבה שאולי טעיתי.
ספר לנו סוד קטן מאחורי הקלעים של העבודה שלך.
זה כואב. לשבת הרבה זמן, כואב. בגב, בידיים, בצוואר, כואב.
איזה כישורים וניסיון צריך כדי להפוך למתרגם ספרותי מצליח?
אין לי מושג לגבי הצלחה כמתרגם או איך היא נמדדת – התעריף של כולם זהה, תהילה אין, הפרסים חסרי משמעות. בעניין הכישורים, אני מאמין שיכולת וניסיון בכתיבה ובניסוח הם הדבר שחשובים יותר הכי מהכול.
איזה עצות וטיפים יש לך למי שרוצה להיכנס לתחום התרגום?
אם לצטט את ידידי ג'ו ביידן: אל.
עם כל העבודה סביב תרגום וקריאה מקצועית, אתה מספיק לקרוא ספרים נטו להנאה?
כן, אבל מעט; אני ממילא קורא חלק ניכר מהיום. כרגע אני עם דניס ג'ונסון (Seek), שאני מאוד אוהב. לאחרונה ניסיתי גם את האוטוביוגרפיה של דרק שולמן, הסולן של ג'נטל ג'יאנט, ונקטלתי משעמום; עזבתי מהר. קראתי שוב את "פרנהייט 451", רק כדי לגלות שצדקתי: הוא גרוע למדי, אבל לא כמו הסרט הזוועתי. אה, וגם את "כסף" המופלא של מרטין איימיס.
איזה ז'אנרים אתה לא קורא בכלל?
רומן רומנטי, פנטזיה, מדע בדיוני (למעט האחים סטרוגצקי), ואוטו/ביוגרפיות של פוליטיקאים.
סופר/ת אהוב/ה?
יש כל כך הרבה סופרות וסופרים כבירים, שאין טעם לנקוב בשם של מישהו בודד. אבל בקט.
ספר אהוב?
"השוטר השלישי" של פלאן אובריאן.
ציטוט אהוב מספר?
ב"פנג הלבן", ספר על אהבה, יש קטע יקר לי במיוחד, במהלכו ליפ-ליפ, המענה התמידי של פנג, לא מצליח להבין איך הוא איבד כוח ומהירות עם הגיל. לצערי, לא הצלחתי למצוא את הפסקה. זאת תזכורת מעולה לגברים מתבגרים שבטוחים שהם עדיין מסוגלים לנתר מעל גדר, כשלמעשה הם בקושי קמים מהכיסא. אל באנדי – זה בשבילך!
מה אתה מאחל לעצמך?
להתקבל לקורס מורי ספורט בווינגייט.
