ראיון עם חנוך סער

חנוך סער | אבא לשלושה, סבא לשמונה | רמת השרון | מוציא לאור ובעלים של הוצאת ספרים סער

כתב את הספרים הבאים: 'כן לציפור' - ספר שירים. 'שלום חבר - נפרדים מרבין בכיכר' - ספר צילומים שמנציח את שבוע האבל בכיכר לאחר רצח רבין. 'סיפורי יד אליהו' - סיפורים קצרים מהשכונה הכי צבעונית של שנות ה-50, ה-60 וה-70.

בהוצאת סער יצאו אלפי ספרים, ביניהם: 'בין תקווה להיסטוריה / הנשיא ביל קלינטון ; 'שביל הזהב לגיל הזהב' / הנשיא ג'ימי קרטר; 'היא - סודות מאחורי הקארי' / חתן פרס נובל רבינדראנאת טאגור; 'לחשוב כמו וודי אלן' ; 'לחשוב כמו ג'רי סיינפלד'; 'ברגר קינג - בנייתה של אימפריה'; 'בלפור' / תא"ל (מיל.) אמיר השכל; 'זכרונות מבית המשפט' / השופט חיים דבורין; 'שירים נבחרים / ויקטור הוגו'; 'שירים נבחרים / ארנסט המינגוויי'; הספר של וופי גולדברג ועוד.

היי חנוך, אני שמחה לארח אותך אצלנו. לפני כ45 שנה הקמת את הוצאת סער. מה גרם לך להקים את ההוצאה?

כשהייתי קצין צעיר בצבא כתבתי ספר שירים בשם 'כן לציפור' ופניתי להוצאת ספרים מאוד ידועה דאז. המו"ל והמו"לית גילו התלהבות ותמורת סכום גדול הסכימו להוציא לאור את הספר שלי.

מיד לאחר חתימת ההסכם נעלמו החיוכים והתחילה סחבת שנמשכה זמן רב בטיעונים שונים ומשונים. מה רבה היתה תדהמתי שכשהספר יצא לאור, כל הניקוד שהיה גלוי לעיני במהלך ההגהות פשוט פרח ונעלם מבין דפי הספר, והכריכה הודפסה בצבע אחר לגמרי מזה שביקשתי. בנוסף, בניגוד לרשום בהסכם, אנשי ההוצאה לאור לא הפיצו את הספר לאף חנות ברחבי הארץ והגדילו לעשות כשהגיע שבוע הספר העברי והמו"לים לא טרחו להציג את הספר שלי על דוכניהם בכיכר. אז, לאחר שמכרתי בכוחות עצמי 1500 עותקים, החלטתי לעשות מהלימון לימונדה וכשאשתחרר משנת הקבע שלי, אנסה להקים הוצאת ספרים שתשרת אנשים בראשית הדרך בצורה הגונה יותר. מאז חלפו 46 שנים, הוצאת סער חברה בהתאחדות המו"לים, ואני רוצה לקוות שכותבי ספרים שנעזרים בשירותיה מרגישים שהם זוכים לליווי מקצועי וביתי. הראיה - רבים מאוד הוציאו לאור בסער, שניים, שלושה, חמישה, שבעה, שמונה ואף 17 כותרים שונים.

מה אתה אוהב במקצוע שלך?

המגע האינטנסיבי היום יומי עם כותבי ספרים, עם סופרים ומשוררים רבים ועם יצירותיהם, נותן לי הרגשה שאני במקצוע הכייפי ביותר בעולם. אנשים רבים שנפגשים איתי מעירים שהם מרגישים שאני מאוד אוהב את המקצוע שלי.

יצא לך ללמוד כתיבה, עריכה, או משהו אחר בתחום?

לא למדתי כתיבה או עריכה ואני לא עורך בעצמי את הספרים שיוצאים לאור בהוצאת סער. חלק חשוב מניהול ההוצאה לאור הוא למצוא את בעלי המקצוע המשובחים ביותר, ואני מאמין שבהוצאה לאור שלי השכלתי למצוא את בעלי המקצוע שכל אחד ואחת מהם מצטיין בתחומו.

כמה ספרים יצאו בהוצאה שלך עד היום?

בהוצאת סער יצאו לאור כמה אלפי כותרים בתחומים רבים.

איך נראה יום עבודה ממוצע שלך?

בית הוצאת סער הוא קומפלקס של 'הוצאה לאור' - חנות ספרים של ספרי ההוצאה - ואולם להשקות ספרים, שעות סיפור, הרצאות ופעילויות תרבות.

ביום עבודה רגיל אני נפגש באופן אישי עם כותבי הספרים, הן החדשים והן אלה שכבר נחתמו איתם הסכמים ולאחר שיוצאים לדרך משותפת אני מנצח על כל ה'תזמורת' של אנשי המקצוע האמונים על הוצאת הספרים. עורכות, מגיהות, משרדי גרפיקה, בתי דפוס, כריכיות, מפיץ לחנויות ולרשתות, ארגון יחסי הציבור לספרים וכל מה שקשור בניהול הוצאה לאור.

לאחרונה יצא ספרך סיפורי יד אליהו, תוכל לספר לנו עליו?

במשך למעלה משנתיים הלכתי לישון בלילה וקמתי בבוקר עם עשרות הדמויות שכתבתי עליהן ושחלק מהן עלו כ'סיפורי יד אליהו' לדף הפייסבוק שלי. הדמויות האלה ממש גרו בתוכי, כמו אלה שגרו לידי לפני הרבה מאוד שנים בשכונה ביד אליהו, חלק מהן אמיתיות, וחלק שהייתי מוכן להישבע שככה בדיוק דיברו והתנהגו השכנים שלי בשכונה הכי צבעונית של ישראל בשנות ה-50, ה-60 וה-70.

'התווכחתי' עם ששון פטרוזיליה, 'החלפתי קללות' עם רחמים פג'ורה, 'פיצחתי גרעינים' עם דודי באסה ו'רבתי' עם מרים רבע לחם שטענה שרבע לחם זה יותר משליש.

את כל הדמויות האלה שהתרוצצו לי בראש אספתי ל'סיפורי יד אליהו' - ספר סיפורים קצרים שקרו באמת או כמעט קרו - ועכשיו אני משחרר אותן לאוויר העולם כדי שגם אתם תחוו אותן. הערת אזהרה - אם לאחר קריאת הספר הדמויות שבספר יתחילו להתרוצץ גם בראש שלכם - אני לא אחראי.

הדמויות בספרים מבוססות על אנשים בחיים האמיתיים שלך? האירועים קרו באמת?

הסיפורים השזורים ב'סיפורי יד אליהו' קרו באמת, או כמעט קרו באמת, ולכן הדמויות המוזכרות בספר הן אמיתיות, חוץ מאלה שהן כמעט אמיתיות ונשלפו מדימיוני הפרוע. לאחר שתכירו אותן תהיו מוכנים להישבע שלא מזמן ראיתם מישהו בול כמוהן בטלוויזיה או ברשתות החברתיות.

מה אנשים תמיד אומרים לך או שואלים אותך כשהם שומעים שאתה סופר או מוציא לאור?

בכל אירוע חברתי בו אני נפגש עם אנשים שמציגים אותי לאורחים, ולא חשוב אם אלה חברי כנסת, קצינים בכירים בצבא, פרופסורים, דוקטורים, שחקנים או אנשים בעלי אלף ואחד מקצועות אחרים, ברגע שאומרים להם 'תכירו את חנוך סער, הוא גם מוציא לאור, גם בעלים של הוצאה לאור וגם כותב בעצמו' השאלה הראשונה שכולם שואלים אותי היא 'תגיד, קראת את הספר... (וכאן בא שמו של הספר). לכל השואלים אני עונה שמדי שנה יוצאים לאור בישראל כ-7200 ספרים ולכן את רוב הספרים 'טרם הספיקותי'.

באיזה ז'אנרים אתם מתמקדים בהוצאה?

בהוצאת סער כבר יצאו לאור אלפי ספרי מקור וספרות מתורגמת. רומנים, ביוגרפיות, ספרי ילדים, ספרי שירה, ספרי צילומים, ספרי טיולים ומסעות, ספרי זיכרונות, ספרים של פדויי שבי שישבו בשבי האויב, ספרי פסיכולוגיה ופילוסופיה, ספרי חוק ומשפט, ספרי מתנה, ספרי הגות ועוד.

איזה ספר אתה מרוצה במיוחד שבחרת להוציא בהוצאה?

בעקבות טיול אחד שלי לתת-יבשת ההודית נשביתי בקסמה והחלטתי להוציא לאור אלבום שיהיה אחד היפים שיצאו על הודו מאז ומעולם... אחרי שנה שלמה של מפגשים אישיים במשרד המערכת עם למעלה מ-800 צלמים ישראליים שצילמו בהודו לאורכה ולרוחבה ועם כמליון צילומים שלהם, מתוכם בחרתי בצילומים של למעלה מחמישים מבכירי צלמי התרבויות בארץ...

אחרי שנה שלמה נוספת של איסוף אגדות עם הודיות, הסברים על אמונות ומנהגים בהודו, משפטים של סופרים, פילוסופים ומנהיגים הודיים והתאמתם לצילומים... ועוד שנה שלמה של כתיבה - עריכה - הגהות - עריכה מדעית - גרפיקה - עיצוב - הדפסה - וכריכה... יצא לאור אלבום ענק בשם 'הודו - קליק ישראלי' שרבים שראו אותו טוענים שהוא מהאלבומים היפים ביותר שהם ראו על הודו. אני כל כך מקווה שהם צודקים.

ספר לנו סוד מאחורי הקלעים של העבודה שלך🙂

אני מרגיש שכשהשתחררתי משירות הקבע שלי בחרתי במקצוע היפה ביותר בעולם (ואולי הוא זה שבחר בי). מקצוע שיש בו מפגשים עם המון כותבים מקסימים, עם המון ספרים נפלאים, שזורים בעבודה שלי המון מפגשים ואירועי תרבות בארץ וברחבי העולם (כמו שבוע הספר העברי והשתתפות ביריד הספרים הבין לאומי בפרנקפורט) והסוד שלי בעבודה כמוציא לאור הוא שבמשך 46 שנותי כמוציא לאור, לא היה לי ולו יום אחד או אפילו לא רגע אחד שהרגשתי שבא לי להחליף מקצוע. עד כדי כך אני אוהב את העבודה שלי כמו"ל.

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

אני מבקש לספר לכל חברי הקבוצה שלפני מספר שבועות נתקבל מייל במשרד המערכת של הוצאת הספרים השייכת לי ובו פרי עטו של מחבר אלמוני המעוניין להוציא לאור רומן שכתב. לאחר שהדפים המודפסים נקראו והוחלט שהם לא מתאימים להוצאה לאור, החזרנו אותם בדואר ישראל לבית הכותב בתוספת מילות עידוד חמות ובתוכן המלצה להמשיך ולשלוח את כתב היד האמור להוצאות לאור אחרות.

לאחר מספר ימים נתקבלה במערכת שיחת טלפון מהכותב האלמוני שביקש שנשקול 'לשנות את רוע הגזירה'. הבהרתי לו בנימוס שלא מדובר ב'גזירה', אלא בהחלטה מערכתית של הוצאת ספרים אחת בלבד והוא בהחלט יוכל לנסות ולהצליח במקום אחר.

למענו ולמען יוצרים אחרים שפרי עטם נדחה על ידי הוצאת ספרים כלשהי, אני מבקש לכתוב את הדברים הבאים...

שלחת את פרי עטך להוצאה לאור וקבלת מכתב תשובה מאוד מנומס שמהותו 'לא בבית ספרנו'? כמוציא לאור המנהל הוצאת ספרים המקבלת עשרות מעטפות בכל שבוע ובתוכן פרי עטם וחלומותיהם של כותבים רבים, אני מבקש לעודד אותך במספר סיפורים מוכרים מן העבר...

ארנסט המינגווי, חתן פרס נובל לספרות, נדחה בראשית דרכו על ידי לא פחות משלושים ושניים מוציאים לאור. רק המוציא לאור השלושים ושלושה התרצה, מה שמוכיח שלעתים העקשנות משתלמת.

לולדימיר נבוקוב המליצו "לקבור את 'לוליטה' למשך אלף שנים ולגשת בדחיפות להסתכלות." מוציאה לאור אחרת (מהוצאת סיימון ושוסטר היוקרתית) כתבה בתגובה : "לא אשים את שמי על הספר המזוהם הזה".

לאוסקר וויילד השיב מו"ל בלעג: "אדוני היקר, קראתי את כתב היד שלך. הו אדוני היקר."

לג'יימס ג'ויס כתב המו"ל בתגובה על "יוליסס" : "כתב היד שלך ארוך מידי ויקח שנתיים להדפיסו. לכן ביקשתי מהמשרתים להחזיר לך אותו."

ד.ה. לורנס שלח את "מאהבה של ליידי צ'טרלי" למו"ל וקיבל את כתב היד בחזרה בצירוף המלצה "אל תפרסם את הספר הזה, לטובתך."

גוסטב פלובר הגיש את 'מאדאם בובארי" שלו לעיונה של הוצאת ספרים ובתשובה שקיבל נרשם: "קברת את הרומן שלך תחת ערימת פרטים כתובים היטב, אבל מיותרים לחלוטין".

מרסל פרוסט, מחבר רב המכר הנודע "בעקבות הזמן האבוד", סיפר שנדחה בלך ושוב על ידי מו"לים רבים ובסופו של דבר החליט לשלם עבור ההוצאה מכיסו.

אדגר אלן פו קיבל מכתבי תשובה שליליים ממוציאים לאור רבים והתחנן במכתב חוזר לאחרון שביניהם: "אני מוותר על כל התמלוגים. תוציא לי את הספר, תן לי 20 עותקים לחלוקה בין חברים וקח את כל הרווחים לעצמך".

ג'ון לה קארה, מחבר ספרי מתח רבים, נדחה בראשית דרכו על ידי מוציאים לאור רבים. את ספרו "המרגל שחזר מן הכפור" דחה מוציא לאור מסויים בנימוק: "אין לך עתיד כסופר".

ג'יימס אורוול, מחבר "חוות החיות" נענה ש"סיפורי חיות לא ימכרו בארצות הברית".

ג'וזף הלר, מחבר רב המכר הענק "מילכוד 22", קיבל 13 דחיות, והאחרונה הגיעה מהוצאת ספרים שצירפה הסבר "זה לא יפה לצחוק על המלחמה, וממילא זה לא יימכר".

דוגמאות נוספות ברוח דומה קיימות בשפע.

כמוציא לאור אני ממליץ לך לא לוותר ולהמשיך ולשלוח את פרי עטך למו"לים נוספים. מי מהם אולי יגלה עניין בכתבייך.

אל חשש...ממילא יהיה לך קשה מאוד לשבור את שיאו העולמי של וויליאם סארויאן (שהפך לאחד הסופרים האמריקניים המפורסמים ביותר) שצבר לא פחות מ...7000 מכתבי דחייה ממוציאים לאור. מכתבי הדחייה נערמו בביתו לגובה של למעלה ממטר.