ראיון עם נורית אורן אבישר
חוקרת התרבות נורית אורן אבישר על ספרה 'מעשה אומנות או מעשה יום-יום', מחקר לשון הרוק הישראלי משנות ה-70 ועד היום, ניתוח שירים ותהליך הכתיבה
נורית אורן אבישר | הרצליה | חוקרת תרבות ומורה ללשון ולספרות
איך הגעת לעולם הכתיבה והספרות? מה משך אותך לתחום הזה?
הקשר שלי לספרות התחיל מוקדם מאוד. גדלתי בבית מלא ספרים ומוזיקה, ושני העולמות הללו ליוו אותי מאז. הקריאה תמיד הייתה עבורי מרחב של סקרנות, מחשבה ודמיון, ובהמשך היא הובילה גם לעניין בשפה עצמה ולשאלות איך מילים פועלות, איך הן יוצרות משמעות ואיך הן משתנות לאורך זמן.
כמה שנים את בתחום של ספרות, כתיבה ולשון?
אני עוסקת בתחום יותר מעשור, תחילה כעורכת לשון ולפני כשנתיים עשיתי הסבה להוראה ואני מורה לספרות וללשון בתיכון. העבודה היומיומית עם טקסטים, עם תלמידים ועם שפה חיה ומתפתחת ממשיכה לעורר בי עניין ומחשבה.
ממש לאחרונה הוצאת את ספרך ״מעשה אומנות או מעשה יום-יום״, תוכלי לספר עליו?
הספר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי משנות ה-70 ועד ימינו. במסגרתו ניתחתי שירים מוכרים והראיתי כיצד השפה של הפזמונים משקפת את השינויים שעברו העברית והתרבות הישראלית לאורך השנים. הספר מייצג מבחינתי גם את הדרך האישית שעברתי – מילדה שמאזינה לשירי רוק ועד לשנות הבגרות שבהן למדתי ספרות באוניברסיטה. לאחר הפסקה של שנים רבות חזרתי לאקדמיה לחוג ללשון עברית ובעבודת התזה שעליה מבוסס הספר הצלחתי לשלב בין התחומים שמעניינים אותי: ספרות, לשון ומוזיקה.
איזה שיר הכי נהנית לנתח?
השיר שהכי נהניתי לנתח היה ״בדרך אל הים״. זהו שיר שנשמע במבט ראשון פשוט מאוד, אבל ככל שמתעמקים בו מתגלים בו רבדים שונים וגם חיפוש עצמי ותהייה קיומית שהרגשתי אליה חיבור אישי.
כמה זמן עבדת על הספר, החל משלב המחקר האקדמי ועד להוצאתו לאור?
הספר מבוסס על עבודת התזה שכתבתי בחוג ללשון באוניברסיטת תל אביב. כבר במהלך המחקר היה לי ברור שאני רוצה להוציא ספר בנושא, משום שהרגשתי שהמחקר שערכתי ייחודי ושייתכן שיהיה קהל שיתעניין בתובנות ובמשמעויות שעלו ממנו. על עבודת התזה עצמה עבדתי במשך כשנתיים. לאחר מכן הקדשתי כשנה נוספת להתאמת המחקר לספר עיון – תהליך שכלל עריכה, הרחבה והנגשה של הרעיונות לקהל רחב יותר.
איך בחרת את שם הספר?
שם הספר נולד משורה בשיר ״פצעים ונשיקות״ של מוניקה סקס שכתב יהלי סובול סולן הלהקה. כשחיפשתי שם שיתאים לספר נזכרתי בה, והבנתי שהיא מבטאת היטב את הרעיון המרכזי שרציתי להעביר. בעיניי הרוק הישראלי איננו משהו אגבי או יומיומי בלבד, אלא יצירה תרבותית. השם מבקש להצביע על הפער בין התפיסה הרווחת של מוזיקת רוק כאומנות פשוטה או קלילה, לבין העושר הלשוני והמשמעויות שמתגלות כאשר מתעמקים במילים ובצירופים הלשוניים השונים.
מי לדעתך קהל היעד של הספר?
קהל היעד של הספר הוא בראש ובראשונה קהילת האוהדים של הרוק הישראלי. כל מי שהולך להופעות, מאזין לפזמוני רוק ושר את המילים בתחושה שזו התרבות שלו וחלק מהזהות שלו, עשוי להתעניין במשמעויות הנוספות שהספר מציע לשירים המוכרים. בנוסף, הספר עשוי לעניין גם מוזיקאים, חוקרים ואנשי תרבות המתעניינים בשפה ובתרבות הישראלית.
מה "כוח העל" שלך ככותבת?
כוח העל שלי הוא שאני פרפקציוניסטית, לא נוטה לעגל פינות וגם חרוצה מאוד. השעות שבהן אני הכי מרוכזת הן שעות הבוקר המוקדמות. אני אוהבת לצאת מוקדם לבית קפה, לשבת בשקט עם הראשונים שמגיעים, ולכתוב כשעוד יש תחושה של התחלה חדשה ליום.
מי עיצב/ה את הכריכה? תוכלי לספר על התהליך?
חיפשתי דימוי אותנטי לכריכה ויצרתי קשר עם צלמים שתיעדו הופעות ואומני רוק משנות ה־70 והלאה. הגעתי אל האומנית מיכל היימן שהציגה באותו זמן תערוכה בפריז וקבענו להיפגש כשהיא תחזור. נפגשנו במחסן היצירות שלה ושם נתקלתי בדימוי הזה של סולן להקת ״סיאם״ שמיכל תיעדה והרגשתי שהוא תואם לרעיון שרציתי להעביר. יש פה שילוב של אנרגיית רוק מצד אחד ושל ממד קלאסי מהצד האחר והוא מעניין וייחודי.
ספרי לנו סוד "מאחורי הקלעים" מהעבודה על הספר
לאחר שהספר יצא לאור רציתי לשלוח אותו לכמה אומנים שחשבתי שיתעניינו בו. במקום להיעזר בחברת שילוח נעזרתי בבן זוגי שאוהב שתמיד מוכן לעזור וכך הספר הגיע במהירות הבזק לכל מקום בארץ.
כקוראת, איך את מחליטה איזה ספרים לקרוא/לקנות?
לפעמים אני נמשכת לנושא שמעניין אותי באותו זמן, לפעמים לשם של סופר שאני כבר מכירה ואוהבת, ולפעמים להמלצות שאני קוראת בעיתונות, ברשתות החברתיות או מחברים. גם מפגש מקרי עם ספר בחנות או בספרייה, כריכה שמסקרנת או פסקה ראשונה שמצליחה למשוך אותי, יכול לגרום לי להחליט לקחת אותו לקריאה.
איזה ז'אנרים את לא קוראת בכלל?
יש ז’אנרים שאני כמעט לא קוראת, בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני. ספרות מסוג זה מתרחשת בדרך כלל בעולמות דמיוניים או עתידניים ופחות מדברת אליי כקוראת. אני נמשכת יותר לספרות מציאותית: סיפורים על אנשים, יחסים, משפחה וחיי היום-יום שמאפשרים להתבונן דרך הספרות בחיים עצמם ובחוויות אנושיות מוכרות.
סופר/ת אהוב/ה?
מאיה ערד, א.ב יהושע, דוד גרוסמן, אהרון מגד, פול אוסטר.
ספר אהוב?
ספר שאהוב עליי במיוחד הוא אנה קרנינה מאת לב טולסטוי. זהו רומן שמצליח לשלב סיפור אהבה דרמטי עם התבוננות עמוקה בנפש האדם ובחברה. הוא רחב יריעה ומציג דמויות מורכבות מאוד ושאלות אנושיות גדולות על אהבה, מוסר, משפחה ומשמעות החיים. בעיניי זהו אחד הספרים שממחישים עד כמה ספרות יכולה לחדור לעומק החוויה האנושית.
ולסיום, מה את מאחלת לעצמך?
אני מאחלת לעצמי להמשיך לאתגר את עצמי, ולהתחיל פרויקטים חדשים בתחומים שמסקרנים ומעניינים אותי. הסקרנות והעשייה הן הכוח שמניע אותי.
