ראיון עם עדי מור זגדון
עדי מור זגדון, מעצבת גרפית רב-תחומית, חושפת את הקסם שמאחורי עיצוב כריכות ספרים ומספרת על המעבר לקריירה עצמאית

עדי מור זגדון | 43 | לא נשואה | אימא ליהלי | גרה בגני יוחנן | מעצבת גרפית רב־תחומית
כמה שנים את במקצוע?
אני עוסקת בעיצוב כבר 15 שנים, ומתוכן, 7 שנים בתחום הספרים.
היכן למדת עיצוב?
אני מרגישה שנולדתי לעיצוב. עוד מילדות נמשכתי לעולם הזה, אהבתי לצייר והוקסמתי מטקסטורות, צבעים והאינסוף של האפשרויות ליצור עולמות חדשים על הדף. כל קו וכל כתם צבע היו עבורי פתח לדמיון. מבחינה טכנית, למדתי במכללת הדסה "תקשורת אינטראקטיבית", תחום שמתמקד בעיצוב לאינטרנט ועריכת וידאו.
איך נראה תהליך עיצוב הכריכה מהצד שלך?
תהליך עיצוב הכריכה מתחיל בשלב האיפיון. אני משקיעה זמן בהיכרות עם הסיפור, הסופר, הצרכים והרצונות שלו. האיפיון כולל שאלות וניתוח שמטרתם לקבל תמונה ממוקדת שתאפשר לי להגיע לתוצאה המדויקת ביותר. לאחר מכן, אני ניגשת לעיצוב הסקיצות. אם אין בקשות מיוחדות מהסופר/ת, אני מגיעה אליהן בעצמי דרך האיפיון וההשראה. אחרי שהסופר/ת בוחר את הסקיצה האהובה עליו, אנחנו מדייקים אותה לשלב הסופי של העטיפה.
מה את הכי אוהבת בעבודה שלך? ומה פחות?
אני הכי אוהבת את הרגע הזה שבו עיצוב מתחיל “לדבר”, כשהוא מצליח לדייק מחשבות או רעיונות. פחות, את התחושה המתסכלת של חוסר השראה.
מה הספר שהכי נהנית לעצב לו כריכה?
הספר שהכי נהניתי לעצב לו כריכה היה "האישה התמימה" (ספר מתורגם בהוצאת מודן הוצאה לאור). הבריף היה למצוא צילום ממאגר תמונות של אישה מבעד לזכוכית שבורה ולהתאים את הטיפוגרפיה. כשלא מצאתי תמונה מתאימה, חיפשתי חתיכת פלסטיק, שברתי אותה עם פטיש, אחת הבנות שעבדה איתי -אביגיל קנטורוביץ' - צילמה אותי מבעד לשבר. את שאר העבודה עיבדתי בפוטושופ. זו הייתה חוויה מיוחדת להיות חלק מביצוע מלא של העטיפה, ואפילו להצטלם עבורה.
מה האתגרים בעיצוב פנים של ספרים?
האתגרים בעיצוב פנים של ספרים כוללים יצירת היררכיה ברורה – הבחנה בין סוגי כותרות, דבר שנפוץ בעיקר בספרי עיון. אתגר נוסף הוא בחירת פונטים שמתאימים לז'אנר של הספר ובאותו הזמן נוחים לקריאה ממושכת.
עבדת עם כתר מודן - אחת מההוצאות הגדולות בארץ - ולאחרונה יצאת לדרך עצמאית. מה היתרונות והחסרונות בכל אחד מהמצבים?
מודן/כתר היה לי לבית במשך 7 שנים, זכיתי לצמוח שם ולפתח את מרבית כישורי העיצוב והטיפוגרפיה שלי, תוך התמקדות בעולם הספרים. העבודה בהוצאה פתחה בפניי צוהר רחב לעולם הזה, בתוך מערכת מקצועית, מדויקת ומלמדת. העבודה בתוך צוות כזה אפשרה לי להתמחות ולהתחדד, אבל עם הזמן הבנתי שאני רוצה לנסות להרחיב את המרחב היצירתי שלי. כיום אני יוצאת לדרך עצמאית, מתוך בחירה לשלב בין התחומים שבהם רכשתי מומחיות רבה, לבין הרצון להתפתח ולחקור גם אפיקי עיצוב חדשים. העצמאות מביאה איתה חופש, גמישות והזדמנות להיחשף לפרויקטים מגוונים יותר, לצד אחריות גדולה יותר, ניהול כולל של תהליכים, ולעיתים גם התמודדות עצמאית עם כל שלבי ההפקה. זו בחירה שמאפשרת לי להמשיך לצמוח, בקצב שלי, תוך שמירה על האיכות והדיוק שאני מאמינה בהם.
על אילו ספרים עבדת לאחרונה / עובדת עכשיו?
ספר שמאוד נהניתי לעבוד עליו לאחרונה הוא ספרה החדש של הדס קפלן - "עשיתי משהו רע". הדס נתנה לי יד חופשית, התפרעתי טיפוגרפית וחששתי מאוד מתגובתה, אבל לשמחתי היא מאוד אהבה את התוצאה.
את מרגישה שיש לך "קו עיצובי" שאפשר לזהות אותך דרכו?
כן! אני מרגישה שיש לי קו עיצובי מאוד ברור, ואנשים שעובדים איתי לרוב יזהו את העיצובים שלי. הקו שלי נקי מאוד, מינימליסטי, ואני שמה דגש רב על דיוק, רווחים, טיפוגרפיה ושקט ויזואלי. אני פחות אוהבת עומס או אלמנטים שאין להם סיבה קונקרטית להיות שם.
מה היית משנה או משפרת בתחום הספרות בישראל, במיוחד בכל מה שקשור לעיצוב חזותי של ספרים?
אני חושבת שבתחום הספרות בישראל, במיוחד בכל מה שקשור לעיצוב חזותי של ספרים, יש עדיין נטייה לחשוב במונחים שיווקיים. יש תפיסה שהכריכה צריכה 'לצעוק' את עצמה מהמדף, במקום לאפשר לעיצוב לבטא את עצמו בצורה אותנטית יותר.
ספר אהוב? ציטוט אהוב מספר?
הספר האהוב עליי הוא "אהבה בימי כולרה" של גבריאל גרסיה מארקס. הציטוט האהוב עליי מהספר הוא:
"אין מנוס מזה: ריחם של שקדים מרים מזכיר לו תמיד את גורלן של אהבות נכזבות."
אני זוכרת שבכיתה י', כשחיטטתי בספריית בית הספר, שם הספר פשוט משך אותי. פתחתי את העמוד הראשון, קראתי את המשפט הזה, סגרתי את הספר ומייד לקחתי אותו לקריאה.