הדוד פרץ ממריא

הסיפור "הדוד פרץ ממריא" מתחיל בקביעה חד משמעית של המספר כי הדוד פרץ בעצם לא היה דוד אלא קומוניסט. הכינוי דוד הוא כינוי אינטימי ומשפחתי אבל את הדוד הזה כל המשפחה לא אהבה עד כדי כך שאם יכלו להשכיח את קיומו היו עושים זאת. זוהי בעצם הטעייה של המספר שגורמת לקורא מראש לא לאהוד את הדוד פרץ ומלכתחילה אנו מתחילים את הקריאה עם איזושהי דעה שלילית לגבי הדוד פרץ כאשר בהמשך הקריאה דעה זו מתבררת כשגויה שכן הדוד פרץ לא היה אדם רע אלא רק אדם ששואף לאהבה ואינטימיות ומשלא מוצא זאת אצל אשתו הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים.

מה שמוכיח לנו שהוא לא היה אדם רע, הוא העובדה שלמרות רצונו לעזוב את רעייתו הוא לא עושה זאת, כיוון שלא רוצה לפגוע בה, אבל הוא רק רוצה שתמות, כדי שלא הוא יהיה זה שיפגע בה ויעזוב אותה, אלא המוות יפריד בינהם והוא יוכל לחיות עם אהובתו גאולה.

המספר מתחילת הסיפור מטעה אותנו, כאשר קובע שהדוד פרץ שאף לגאול את העולם והפך עצמו קורבן. הדוד פרץ היה אובססיבי ברעיונותיו הקומוניסטיים, אבל בעצם זוהי התעסקות אובססיבית, בניסיון להגיע לנוחיות פרטית ואין זו הקרבה עצמית למען הכלל, אלא ניסיון בריחה של הדוד פרץ מבעיותיו הפרטיות.

הדוד פרץ התעסק בקומוניזם משום היותו חסר אהבה ואינטימיות וחוסר יכולתו להפגין אהבה כלפי אישתו, למרות רצונו העז בכך. משנכשל ביחסי האינטימיות עם אישתו, הוא מתחיל לנהל רומן עם גאולה, שבעצם גואלת אותו ממצבו העגום.

ההוכחה לכך שהדוד פרץ לא הקריב את עצמו למען הכלל, היא שבזמן שניהל את הרומן עם גאולה, הוא ויתר על רצונו לגאול את העולם והפסיק להתעסק בקומוניזם ובניסיון לגאול את העולם ואפילו חש איבה כלפי חבריו מהמפלגה. פתאום כל הכתבים של הקומוניזם, נראו לו תפלים ומחשבתו הייתה נתונה רק לאהובתו גאולה.