שובר גלים

שובר גלים - נגה דיין קמיל ("מטר")

הספר הראשון "התרפקות" של נגה דיין קמיל, מורה להיסטוריה במקצועה, התמקד בעלילותיה של מורה להיסטוריה, ועל אף שהייתה בו מערכת יחסים, נפח גדול הוקדש בו להיסטוריה ולחוויות (משעשעות למדי יש לציין) ממערכת החינוך. בספרה השני, "שובר גלים" שיצא בהוצאת מטר, מאורעות היסטוריים הם בעיקר הרקע לרומן יחסים מורכב לכל דבר, במרכזו רומן רומנטי בין גליה, נערה בת 17 לקטוע רגל ממלחמת יום הכיפורים, בחור בן 24 בשם רפאל, שניהם אוהדי מנחם בגין שנבחר זה מכבר.

הרומן, שהוא גם רומן התבגרות, נסוב סביב גליה, הסובלת מרגשי נחיתות ומחיי חברה בלתי קיימים לרפאל, הסטודנט החתיך, החכם, החברותי, הנלהב, המריר משהו אבל בסך הכל בטוח בעצמו, שנהנה לשוחח עם גליה על פוליטיקה. רפאל הוא החבר הראשון של גליה והוא גורם לה להרגיש אהובה ונחשקת, אבל לפעמים יוצאים ממנו גם צדדים פחות נעימים, של חוסר התחשבות, חוסר כבוד והתנהגות כמעט עבריינית, שמעכירים את האידיליה שעל פניו קיימת בין השניים.

הסיפור מסופר על ידי גליה בגוף ראשון כולל מחשבותיה כלפי בני משפחתה ויפה ללמוד כיצד היא מודעת למגרעותיהם, מושפעת מהם, אבל גם מנסה להרחיק את עצמה מהם בדרך להתבגרותה כאדם עצמאי ובשאיפה פחות נוירוטי. בכלל נראה שהרומן עם רפאל מתאפשר בזכות החופש שניתן לה בעוד הוריה ואחיה בחו"ל לצורך טיפולים רפואיים באחיה, כאשר האנשים הקרובים אליה הם דודתה וסבתה איתם היא מתרועעת.

הדמות של גליה מאוד מפותחת ואחידה. הדמות של רפאל הייתה קצת יותר מתעתעת בהתחלה אבל אז הבנתי שיש לכך סיבה ובעצם תעתוע זה הוא מהות הסיפור.

הרוח של שנות ה-70 בתל אביב המתוארת בספר, החזירה אותי לילדות. הרגשתי אותה בעצמות! התקופתיות הייתה אמינה לחלוטין וממש דמיינתי את סרט הנעורים הבא של בועז דוידזון (יוצר "אסקימו לימון" שמוזכר בספר), רק שהפעם הוא לא מנקודת מבטו של בנצי או אלכס אלא של נערה חסרת ביטחון בשם גליה.

כחלק מסיפור האהבה, תיאורי האירוטיקה, מעודנים ככל שיהיו, הם מהיפים שאני זוכר שקראתי בעברית.

בכל הנוגע למאורעות ההיסטוריים שמלווים את הסיפור נגה דיין קמיל בחרה בחוכמה כאלה (מלחמת יום כיפור) שמהדהדים בצורה מעוררת פלצות מאורעות עדכניים כמו 7 באוקטובר, ומחשבות על רצח פוליטי של משה דיין שבסופו של דבר התגשם עם יצחק רבין.

היה גם למשל קטע כזה, שהימם אותי:

"מהי רודנות על פי ג'ון לוק?" שאל המנהל וענה בעצמו כי לא היה זמן לבירבורים מיותרים, "כאשר מה שמנחה את השליט אינו החוק, או רצון לשמור על הקניין של העם אלא הרצון הפרטי שלו. או כשהשליט פועל ללא זכות או ללא סמכות. ומה לדעתכם הפיתרון שמציע לוק?"

"להחליף את השלטון בבחירות הבאות?" ענה עופר בהיסוס, כי ככל הנראה הבין בתוך לבו שהתשובה רדיקלית יותר.

"כן זה ברור, אבל פעמים רבת הרודן יעשה בינתיים פעולות לא הפיכות כגון יציאה למלחמה, אז מה אתם מציעים?"

"אולי מהפכה? ניסתה שירי בחשש.

בסופו של דבר, למרות שמניעים את הרומן אירועים היסטוריים כולל אחד משנות ה-30 בשווייץ, מדובר ברומן מאוד תל אביבי, תקופתי שנות השבעימי, מאוד ישראלי, עם לא מעט קצוות שנסגרים יפה. רומן שעוסק לעומק ובסבלנות במערכת יחסים, קצת כמו שעושה הסרט עיניים גדולות התל אביבי של אורי זוהר, וזה הישג ספרותי גדול בעיניי במסגרת הרומן הבשל והייחודי שובר גלים.