שומרת הערים האבודות

טוב, בואו נעשה את זה קצר הפעם:

הספר הזה מושלם.

טוב, עכשיו ארוך:

לסופי פוסטר בת ה12 קצת קשה להשתלב בחברה, היא ילדת פלא מחוננת שמצליחה יותר מדי בלימודים ואחרים מקנאים בה, ובמקביל היא סובלת מכאבי ראש ושומעת קולות של מחשבות של אנשים סביבה – מה שהיא כמובן דואגת לשמור בסוד כדי שלא יחשבו שהיא השתגעה. עד שיום אחד היא פוגשת נער מסתורי, שמגלה לה מה היא באמת ולאן היא שייכת. סופי מגלה עולם חדש ומופלא, רוכשת חברים חדשים, ובבת אחת כל מה שהיא ידעה והכירה מתהפך – היא אפילו הופכת להיות פופולרית במיוחד. אבל עם כל ההנאה יש גם סכנות לה ולמשפחה שלה…

יש כאן תקציר מאד תמציתי ולא באמת משקף של הספר הזה. העלילה היא יחסית סטנדרטית לספרי נוער – נערה שמגלה שהיא [קוסמת, חצויה, חרשית פלאות, השלם את החסר], מכירה עולם חדש עם הרבה מושגים חדשים [גובלינים, תחבורת מטריות, פגסוסים…], הולכת לבית ספר חדש [הוגוורטס, מחנה החצויים, מגיסטריום, you name it], ויש גם נבל וסכנות.

א-ב-ל – למרות שמאז הארי פוטר יש לא מעט ספרים וסדרות שהלכו לכיוון הזה – בספר הזה שאנון מסנג'ר עשתה את זה פשוט מושלם.

קודם כל העולם עשיר בפרטים. החיות והיצורים, הלימודים ושיעורי הבית, חפצים שונים ודרכי תחבורה, ממש הכל מכוסה. בניגוד למגיסטריום שהיתה סדרה חביבה אבל מאד דלה בבשר – כאן יש המון תוכן (כ450 עמ'!), וזה רק הספר הראשון כך שברור לי שבספרים הבאים התוכן הזה יתעצם עוד.

הדמויות – לא עוד השלישיה הנצחית של גיבור, חברה חכמה וחבר שטותניק. הפעם הגיבורה היא בת, ואין לה שני חברים צמודים אלא חברים במעגלים שונים, משכבות שונות, ובעלי סוגי אופי שונה.

העלילה – פשוט מותחת, מרתקת, סוחפת. בין אם אלה החלקים היותר רגשיים כמו סופי שנאלצת להיפרד מהמשפחה שלה ולהסתגל לדברים חדשים, ובין אם אלה החלקים היותר מותחים – מציוני מחצית ועד סכנות אמיתיות.

הרגשות והדקויות – בהרבה ספרים נוטים להשתמש בגיבור שהוא יתום או חצי יתום, וכך הוא יכול בקלות להתנתק מהמשפחה שלו ולעבור לעולם החדש. כאן הסופרת הלכה בדרך הרבה יותר קשה בלי קיצורי דרך, וזה מעשה אמיץ מאד. סופי צריכה להתמודד עם דברים כמו הדאגה מה להגיד למשפחה שלה אחרי שהיא נעלמה ליום שלם, או פרידה מהם והסתגלות לבית אחר. חלקים שממש יגרמו ללב שלכם להיצבט. וזה באמת קורה לאורך כל הספר – ההתנהגות של סופי אמינה והיא מתנהגת באמת כמו נערה שנעה בין חשש ודאגה לסקרנות ורצון לידע, היא מתעקשת לקבל תשובות על דברים לא ברורים ולא מתביישת לשאול מה שהיא לא מבינה.

עוד נקודה שאהבתי זה דווקא בתרגום – בספר יש לא מעט הערות של המתרגמת (גליה אלוני-דגן) שדואגת להשלים לקורא הצעיר מושגים שונים, מיצורים מיתולוגיים ועד שמות של ערים ספרותיות. בעיני זה מאד חשוב.

היה איזשהו קטע בספר, מתישהו אחרי החצי, שפתאום קלטתי שאני כולי נסחפת בעלילה, מרגישה את הלב שלי דופק ומתרגש – והרגשתי ממש שאני חוזרת לגיל החטיבה, מתי שקראתי את הספרים של הארי פוטר בפעם הראשונה. ספרים שממש הצליחו לשאוב אותי לעולם שלהם. אז אם אני צריכה להכריז על היורש של הארי פוטר – זו הסדרה הזו.

הספר מתאים בעיני פחות או יותר מגיל 10 ומעלה, כמו שאר הספרים בז'אנר (נוורמור, פרסי ג'קסון וכו'). יש בהם קטעים מפחידים וסכנות מוות, שעלולים פחות להתאים לגיל צעיר מדי.

נ.ב. ועוד לא דיברתי על הכריכות!!!!