הסקירה היא כוללת על שמונת הספרים הראשונים עד למורשת. אין ספוילרים.

טריגרים: אין מין. יש אלימות קלילה. אין נשיקות. יש התעללות הורית.

סדרת שה"ה (תסלחו לי, השם ארוך אז קיצרתי....) הוא סדרה ארוכה שתורגמה משנת 2016 עד היום ויצאה בהוצאה משותפת של כנפיים ושל כתר. הספר השמיני יצא ביוני 2022, ובקרוב ייצא הספר ה8.5 (שמהווה תקציר עלילה ודמויות אשר לא יתורגמו אבל יש גם עוד משהו שהוא חיוני להבנת העלילה של הספר התשיעי.) הספר העשירי יהיה גם הספר האחרון בסדרה.

סופי פוסטר היא נערה רגילה ונחמדה. או זה לפחות מה שהיא חשבה כאשר פיץ' ואביו, אולדן, מביאים אותה מהעיר האנושית שבה התגוררה ומגלה שהעולם שונה ממה שחשבה, ושסודות רבים מקיפים אותה, את העבר שלה, את העתיד שלה, ובעיקר – את ההווה שלה. כאשר ארגון מסתורי בשם הברבור השחור מסבך אותה ואת חבריה בהרפתקאות מסמרות שיער – אין לסופי ברירה אלא להתחיל לחקור את הסודות שמאחורי האליקורנים (לא, אין פה טעות כתיב.), מאחורי להבת הנצח, ומה זה לעזאזל רדת הלילה, ולמה לכל הרוחות העיניים החומות שלה כל כך שונות בעולם החדש שאליו היא נקלעה.

וכל זה – בלי להזכיר אלף חמוד ומתוק, אלף עם שיער סורר, וקונדסן מופלא עם כישרון מיוחד לחפצים – שכל אחד מהם מעוניין בה. אה, וגיל ההתבגרות גם הוא מרים ראש. ושלל דמויות מחכות בכל ספר וספר – חלק יותר מעניינים, וחלק פחות. על הדמויות ארחיב יותר בחלק הספוילרי. רק אומר דבר אחד – רו לשלטון!

מבחינת בניית העולם – צריך להבין שהספר הראשון הוא רק ההתחלה והוא ממש לא חושף את הסודות, ההפתעות, והטוויסטים שיש בספר. כן, המרובע הזה של סופי ושלושת הבנים שמעוניינים בה גם נמצאים שם, אבל הם לא העיקר. יש פה כל כך הרבה היגיון פנימי וכל כך הרבה השראה מהארי פוטר (לא לחינם אני קורא לאביו של קיף לוצ'יוס מאלפוי למרות שהוא בכלל לורד קסיוס. הם פשוט אותו הדמות בראש שלי.) ויש פה כל כך הרבה רגעים שבהם אני צוחק, צורח, המום, במתח, או שמתעסקים בקקי של אליקורנים. או בתחת נוצץ. או בכל דבר אחר.

ואתם יודעים מה, זה ממש לא משנה לי שמדובר בסדרה לנוער צעיר ונוער בוגר – זאת סדרה שאפשר לתת לילדים לקרוא בשקט. כן, למרות בדיחות הקקי. למרות התחת נוצץ. כי כל זה נכתב בהומור, ולפעמים אני מעדיף הומור על פני חדשות על פיגועים ושטויות של הכנסת. כשאני בולע את הספרים – הם פה והצליחו לתת לי חודש פברואר מדהים שבמהלכו קראתי שבעה ספרים באורך הגלות.

מה שיותר בולט פה, ומתבטא הרבה בספרים המאוחרים גם, הוא ההתעסקות במסרים האקולוגיים, הביולוגיים ומה שביניהם ששאנון מסנג'ר עצמה כותבת. גם אם לא לגמרי מבינים מה שהיא כותבת – זה תמיד מעניין וחשוב לקרוא גם אם זה לא לגמרי ברור מה שהיא כותבת. והיא מתעסקת הרבה בביולוגיה כי זה חלק מהדברים שמלוים בעיקר את הספר השביעי.

ואם כבר הזכרנו את הספר השביעי, הלא הוא פלאשבק, הוגנב לאוזניי שהרבה קוראים לא אהבו את הספר השביעי. תמשיכו לא לאהוב אותו מצידי. אני מציב אותו במקום הראשון במדרוג הספרים שלי. לא רק שהוא נתן לי קצת מנוחה והפסקה מבלגן פוסטר, הספר הזה נותן הזדמנות להעמיק במערכת יחסים של שתיים מהדמויות האהובות עליי – ומבחינתי – זה סיפק אותי לגמרי.

בקיצור – קחו את הספרים ותצללו לעולם שכולו פוסטר. כי עד כמה שהיא יכולה להיות נערה מעצבנת (והיא כזו בדרך כלל), שום דבר לא ישבור את השיא של ילד הקקי שגרם לי להתעצבן בכל כך הרבה חלקים – סופי עושה מעשים מטופשים כי זה מקדם את העלילה. ילד הקקי עושה מעשים מטופשים כי זה הוא. וכשאני מדבר על ילד הקקי אני מדבר על הארי פוטר.