השורה התחתונה

ספרו של וולדי דבוייריס, "השורה התחתונה", הוא מסמך אנושי מטלטל שנכתב מתוך התופת של בסיס "שורה" בימים שלאחר ה-7 באוקטובר. זהו יומן אוטוביוגרפי המוסווה כסיפורת בגוף שלישי, כתיבה המאפשרת עיבוד הטראומה ולצורך טיפול אל מול הזוועות המתוארות בו.

הגיבור, ד"ר זאב ספקטור, מייצג את הישראליות המורכבת של עולה מאוקראינה שבחר ברפואת שיניים כחלק ממסורת משפחתית והעברה בין-דורית מאביו.

​הכשרתו המקצועית תחת צל הפיגועים של הסכמי אוסלו מקבלת בספר משמעות מצמררת, כאשר נתקל לראשונה בגופות כחלק מלימודי האנטומיה בדיסקציות.

בגיל 40 הוא נקרא למילואים ביחידה לזיהוי חללים. שם, הוא מוצא את עצמו מול זרם בלתי פוסק של שקים שחורים, נדרש להשתמש בידע הרפואי שלו כדי להעניק זהות ושם למי שנותרו מהם רק שרידים. הספר אינו חוסך מהקורא תיאורים גרפיים קשים של ריקבון, רימות והתעללות מחרידה של מחבלי החמאס, כל אלו באים כדי להמחיש את גודל עבודת הקודש שנעשתה בתנאים פיזיים ונפשיים בלתי אפשריים.

​בתוך הצחנה והכאב, מתואר הצוות שנאבק לשמור על שפיות באמצעות הומור שחור, תוך הקפדה יתרה על קדושת המת והבאתו לקבורת ישראל בכבוד המקסימלי.

הטלטלה העזה שעובר ספקטור מובילה אותו למצב של פוסט-טראומה, ובכך הופך הספר מעדות טכנית למסע נפשי עמוק המעלה שאלות על מחיר הנתינה וההתמודדות עם השאול.

​זהו ספר קשה ומטלטל המעניק פנים ושם לאלו שעסקו במלאכה הסיזיפית של זיהוי החללים, ומצליח להפוך את הדו"ח הפתולוגי ליצירה ספרותית שמהדהדת בנפש זמן רב לאחר הקריאה.