כשדניאל נפטר במפתיע, תרז מתבקשת להגיע לארץ להלוויה ולקריאת הצוואה, בה היא מגלה שהיא לא רק יורשת את כל הונו, אלא גם את הלהקה שלו - אבל תרז לא רוצה את הלהקה, היא אפילו לא יודעת לנגן!

היא מגלה במהירות שבלהקה שלה אין גיטרות וגם לא פסנתר, אלא זאבים, או יותר נכון אנימלים מחליפי צורה, והם לא היחידים. היא מתבקשת לקחת עליה את תפקיד "הרואה" שחוזה את העתיד ובכך יכול להגן על הלהקה ועל השבט כולו, אבל משמעות הבחירה היא למחוק את כל העתיד שדמיינה לעצמה במשך שנים. קל, זה לא יהיה.

המסע של תרז, נערה חמת מזג, עצמאית, חובבת אגרוף, עקשנית, נחרצת, אבל עדיין ילדותית לפעמים, הוא לא מסע סולו. יש סביבה דמויות משנה רבות, ביניהן יואב ("הבזרקר", מעין שומר ראש ויועץ שלה) ופלג (הצלע השלישית במשולש המפורסם, המגיע מלהקה עוינת של אנימלים). מצטרפים אליהם עוד אינספור דמויות מצוינות.

הדרך לשפוט את מלאכת בניית הדמויות של יובל היא בכך שכשכמה דמויות דברו, זיהיתי את הקול הייחודי של כל אחת ודמיינתי אותן בקלות. פלוס גדול!

הספר הוא הראשון בסדרת פנטזיה לנוער. הוא כולל נגיעות רומנטיות, אבל נקי מתיאורים מיניים (מקסימום נשיקות ועוד קצת). הוא מסתיים בסוף פתוח, סיכון לא מובן מאליו של הסופרת ושל ההוצאה, אבל אני שמח לעדכן שמהפידבקים החיוביים ומכך שיובל בעיצומו של תהליך כתיבת ההמשך, ניכר שלא רחוק היום ונגלה מה עלה בגורלה של תרז והחבורה.

פרט טריוויה קטן - מרבית אירועי הספר מתרחשים ב... באר שבע! קודם כל, שאפו גדול על עלילה שמתרחשת בישראל, ועוד בדרום שלרוב פחות מיוצג בספרות. בתור באר שבעי לשעבר, אני חותם על התיאורים המדויקים והנכונים. אהבתי מאוד!

שאלתי את יובל על מקורות ההשראה לספרה, ולדבריה "חברה שלי כתבה סיפור קצר על אנשי זאב אירופאים ונורא התלהבתי, ורציתי לשחק עם הרעיון של אנשי זאב גם. בסוף זה לא נשאר ברמת אנשי הזאב."

שאלתי את יובל כמה ספרים היא מתכננת בסדרה, והאם היא יודעת איך הסיפור יסתיים, ולדבריה "תכננתי טרילוגיה, היום אני כותבת את הספר השני ומקווה לסיים עד סוף החודש. אני יודעת מה קורה עם תרז בסוף ואיך היא מתפתחת, אבל אני לא יודעת בדיוק מה עומד לקרות בכל שלב בהמשכים, וזה חלק מהכיף של הכתיבה".

מומלץ בחום.