ראיון עם אדיר שור

אדיר שור | 39 | נשוי + 3 | בת ים | עובד סוציאלי

שלום אדיר! לאחרונה הוצאת את ספר הביכורים שלך - שסעת וכיפורים. מה גרם לך לכתוב ספר? מה משך אותך לתחום הזה?

מילדות אני בונה ומרכיב סיפורים בראשי ותמיד היה לי חלום להעלות אותם על כתב. היו מספר פעמים שהתחלתי וכתבתי, אך לא המשכתי, כי לא היה לי סיפור חזק מספיק שתפס אותי וידעתי מה אני רוצה לעשות איתו. עם שסעת וכיפורים סיפור המסגרת היה די ברור לי מההתחלה ורק רציתי להיכנס לעולם של הדמויות בו ולכתוב אותו. יש לי עוד סיפורים רבים שאני רוצה להוציא ואני מקווה להוסיף ולהעלות אותם על כתב.

על מה הספר מספר?

הספר מספר על רינת, עו"ס שמתחילה לעבוד בהוסטל לפגועי נפש בירושלים, מתוך מטרה להבין טוב יותר את אימה, שגם התמודדה עם קשיים נפשיים ואבדה לה. במהלך עבודתה היא נחשפת לאירועים ונסיבות שמוצאים אותה למסע אחר תשובות ביחד עם ידידיה משכבר הימים מיכאל.

במקביל יש את סיפור העלילה של אייזיק שניאור, תלמיד חכם במאה ה15 בממלכת קסטילה. הסיפור שלו מתחיל עם הצו המורה על גירוש יהודי ספר ובשל נסיבות אישיות הוא נאלץ להישאר ולהמיר את דתו. בחירה זו תוביל אותו למסע בן מאות שנים, לאחר שהפך לערפד ובה ינדוד ברחבי אירופה המושלגת ועד מדבריות אתיופיה, בחיפוש אחר הזהות שאבדה לו, אחר שייכות ואחר גאולה. בדרך הוא פוגש דמויות אמיתיות כמהר"ל מפראג, סבינה שפילריין ואבא מהרי, מנהיג ביתא ישראל במאה ה19 שגם הופך לדמות מרכזית בספר. שתי העלילות נפגשות בזמן הווה כחלק ממסע הדמויות בחיפוש אחר תשובות למתרחש בספר ולשאלות הפנימיות שכל אחד מהם שואל.

יש לך תואר שני בעבודה סוציאלית, תואר שני במדיניות ציבורית, ואתה עוסק בתחום הטיפול והשיקום עם אוכלוסיות של פגועי נפש, על הרצף האוטיסטי ופגיעות מיניות. איך כל העיסוק הזה מתבטא בספר?

במשך שנים רבות עבדתי בהוסטלים ובמסגרות לאנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים. אני זוכר הייתי מסיים את היום שלי ונוסע הביתה וחושב על האנשים שנותרו בהוסטל, מתמודדים עם הקשיים שלהם, הרבה פעמים לבדם והחיים לצדם ממשיכים באין מפריע, כאילו אף אדם לא מודע לחיים בצל שחיים בקרבם. רציתי להביא אותם לקדמת הבמה, להנכיח אותם ואת הסיפור שלהם. היה לי חשוב מאוד לא לעשות רומנטיזציה לדמויות שלי בספר, אלא להציג את הדברים כהווים, מתוך הניסיון שלי במפגש עימם.

הגיבורה היא בחורה דתית, אבל את הספר כתבת (או לפחות התחלת לכתוב) כשהיית חילוני. למה בחרת לכתוב דווקא על מישהי שרחוקה מהעולם שלך?

תמיד הייתה לי זיקה לדת, אך אמת כי כאשר כתבתי את הספר, לא הייתי אדם שומר מצוות, אך באותה תקופה נהגתי להסתובב רבות בחברת אנשים דתיים והייתי מקורב מאוד וסקרנה אותי הדינמיקה, מערכות היחסים וסט האמונות והערכים שהיו הרבה פעמים שונות מהעולם ממנו הגעתי ולכן הרבה יותר עניין אותי לכתוב על בחורה דתייה, על שאלות בנוגע לאמונה דווקא מנקודת מבט של אדם דתי, שאלות ותיאורים של מערכות יחסים וזוגיות וכיצד הן באות לידי ביטוי בקרב אנשים שנראו לי כה רחוקים ממני בזמנו.

נתקלת בקשיים לכתוב דמות ממגזר אחר? היו לך קוראי בטא דתיים שווידאו שאין לך טעויות?

יש לי קרובי משפחה דתיים כאחי ואישתי, עמם הייתי מתייעץ בנוגע לסוגיות הלכתיות ודמויות ודמיות מההיסטוריה היהודית. אחי היה מתקן אותי ושולח לי מאמרים בהם יכולתי להשתמש ואישתי ידעה להעיר את תשומת ליבי לניואנסים חשובים שיוכלו לדייק אותי מבחינת האווירה וכן מבחינה הלכתית.

בספר יש גם ערפדים. מה התפקיד שלהם בספר ולמה דווקא ערפדים?

רציתי מאוד "לנסוע בזמן" בכתיבה, לספר סיפור בזמן הווה, אך גם להגיע למקומות ולדמויות מההיסטוריה היהודית והשימוש בדמות של ערפד כיצור בן אלמוות קסם לי מאוד. אני חובב גדול של ז'אנר הערפדים כדמויות שיש בהם סתירות רבות, מחד הן מפלצות תאוות דם ומנגד דמויות אלגנטיות ומושכות שרב הנסתר על הגלוי וככל שהעמקתי בכתיבה ובמחקר, הבנתי שאני רוצה להבנות פלוקלור חדש משלי לערפדים, שיסביר מניין באו, כיצד נוצרו ומהיכן הגיע לדוגמא השם "ערפד", כאשר פלוקלור זה ישען על המקורות היהודיים ויהווה סיפור חדש למיתוס הישן.

איך נראה יום עבודה ממוצע שלך?

עד השביעי באוקטובר ניהלתי מרכז טיפול הכולל הוסטל ומרכז יום, אך עם פרוץ המלחמה הבנתי כי אני רוצה להיות שותף למאמץ הלאומי בכלי שעמד לרשותי וזה הטיפול. לקח לי עוד מספר חודשים, אך כיום אני כבר שבעה חודשים משמש כקב"ן במילואים בצו שמונה ומלווה בעיקר חיילים שנמצאים או שיצאו מלחימה המתמודדים עם תגובות קרב ותסמינים פוסט טראומטיים.

יצא לך ללמוד כתיבה? אם כן היכן?

הייתי במספר סדנאות כתיבה, איני זוכר את כולם, אך זכורה לי לטובה סדנא חד פעמית עם נועה מנהיים, בנושא של כתיבת סיפור אימה🙂

מה הכי פחות אהבת בתהליך יצירת הספר?

השיווק.🙂 אני צוחק, בתור עובד סוציאלי שהתחום הזה פחות מוכר לו ופתאום צריך לשים את עצמי בפרונט ולקדם מוצר, זה תהליך לא פשוט, אך אני לומד אותו ונפתח לתחום וגם לומד ליהנות מהתהליך.

מה האתגר הכי גדול שנתקלת בו סביב הספר?

בתור עובד במשרה מלאה ואבא לילדים קטנים, קשה מאוד למצוא זמן לכתיבה. היו פעמים רבות שהייתי חושב על הספר במשך כל היום ורק לאחר יום ארוך, לאחר שהשכבתי את הילדים לישון, הייתי ניגש למלאכת הכתיבה שנמשכה לעיתים שעות רבות ואז אתה קם בבוקר עם הסיפור או הולך להתקלח (שם מגיעים הרעיונות הטובים ביותר) וחזור חלילה.

מה המשמעות של שם הספר? למה דווקא השם הזה?

"שסעת" היא המילה העברית למחלת הנפש סכיזופרניה ומבטא גם את השסע הפנימי שגיבורי הספר מתמודדים עימו. רינת גיבורת הספר מתמודדת עם אם ששכלה שהתמודדה עם מחלת נפש וכן עם שדים פנימיים וגיבור הספר אייזיק הולך עם סוד אפל משלו ולאורך הספר מתמודד עם השסע הפנימי בין הוויתו הפנימית למציאות החיצונית שלו.

כמו כן, יום הכיפורים, כתמה, מלווה את הספר. חלק מהאירועים המרכזיים בספר, הן בזמן עבר והן בזמן הווה מתרחשים סביב יום הדין כאשר הגיבורים מבקשים גם הם כפרה על מעשייהם וגאולה לכאב הפרטי אותם נושאים.

מאיפה הגיעה ההשראה לספר?

הרעיון צץ בראשי לראשונה כאשר צפיתי בסדרה "דם אמיתי" העוסקת בערפדים בדרום ארה"ב ומספר סיפור מורכב יותר ומעניין על היחסים בינם לבין בני האדם. הרעיון הזה הצית אצלי את הרעיון לערפדים בירושלים, העיר בה גרתי באותה עת ומיד החלטתי לשלב אותה בקהילה הדתית בה הסתובבתי באותה עת וכן לשלב את האוכלוסייה של פגועי הנפש עמם עברתי בעבר, כחלק אינטגראלי מהספר. השילוב בין הדמויות הניגודיות האלו, בין החטא לאמונה, בין החסד לתאווה, בין מציאות לבדיה, שווה את דמיוני וסיפור המסגרת נרקם בראשי מהר מאוד.

כגבר, איך היה לכתוב גיבורה שהיא אישה?

זה ישמע אולי מוזר, אך היה לי די קל להיכנס לדמות של רינת, גיבורת הספר. באותם שנים עבדתי בעמותה הנותנת מענים לאנשים עם מוגבליות ומרבית הסביבה שלי היו צעירים ובעיקר צעירות דתיות, חדורות ערכים ואמונה, אך גם כמו כולנו, דיברו על זוגיות וחיפשו אחר אהבה. הרגשתי כי אני מכיר את דמותה של רינת, ששוחחתי איתה, התקרבתי אליה, התרחקתי וחזרתי והיא הייתה חלק ממני במשך זמן רב, כך שאני מרגיש די קרוב אליה.

יש דמויות בספרים שמבוססות על אנשים בחיים האמיתיים שלך? אירועים שקרו באמת?

מרבית הסיטואציות שאני מתאר בספר במפגש עם האנשים בהוסטל, מבוססים על מפגשים אמיתיים. כמובן שאין מדובר בייצוג האוכלוסייה ואיני מתיימר לכך כלל, אך היו לי מפגשים רבים לאורך השנים ועליהם התבססתי כאשר כתבתי את הדמויות בספר באהבה רבה.

איזה תגובות זכורות במיוחד (לטוב ולרע...) קיבלת מקוראים על הספר?אחת התגובות המרגשות שקיבלתי הייתה מאבא שפגשתי בפסטיבל אייקון, שרכש את הספר עבור ביתו המתמודדת עם פוסט טראומה. לאחר ימים ספורים יצר איתי קשר בפייסבוק וכתב לי שסיים את הספר בעצמו. הוא כתב לי שהוא לא חובב את הז'אנר ושזה הספר הראשון שהוא קורא בסגנון והוא מצא אותו מרתק ונהנה ממנו מאוד. התרגשתי מאוד.

איזו סצנה הכי נהנית לכתוב? איזו סצנה היה לך הכי קשה לכתוב?

קשה לבחור סצנה אחת שהכי נהנתי לכתוב, אבל אחת האהבות עלי הוא המפגש בין המהר"ל מפראג לבין אייזיק גיבור הספר, בו אייזיק שואל את המהר"ל מפראג האם תהיה לו מחילה על מעשיו והמהר"ל, בהתבסס על כתביו, מנסה להראות לו כי גם עבורו יכולה להימצא כפרה כאשר הסיפור בניהם מועבר כמעין פראפרזה על סיפור המהר"ל והגולם מפראג.

איזו דמות דווקא היתה הכי רחוקה ממך והיה לך קשה לכתוב?

מאוד נהנתי לכתוב את ארבעת הגיבורים שלי, אייזיק, רינת, סתואל ומיכאל. אך אחת הדמויות שהופתעתי שאהנה כל כך לכתוב הייתה דווקא דמותו של לייונס, הערפד הזקן שאייזיק פגש בוואלכיה. לייונס הוא ערפד בן מאות שנים שכבר קץ בחיי אלמוות אך לא מצליח לסיים אותם. וכטבעם של אנשים מבוגרים (מאוד) יש לו הרבה סיפורים. כל כך נהנתי לכתוב אותו עד שהכנסתי אותו בפרק נוסף בספר בעלילה המתייחסת לאייזיק שנוגעים לעברו. לא הייתה לי דמות שלא נהנתי לכתוב, אך היו דמויות שאני חושב שהייתי יכול להרחיב את הסיפור שלהם כמו מירית, השותפה של רינת לדירה או יאיר בן זוגה של רינת, אולי בספרים הבאים יהיה לכך מקום.

עשית תחקיר בשביל הספר? תוכל לספר על התהליך ומה הוא כלל?

אני טיפוס שחייב לדעת ולהבין כל דבר שאני קורא וכותב עליו, כך שעשיתי תחקיר מקיף ככל שידי השיגו על תקופות ואירועים שתיארתי, מושגים ודמויות. הייתי נובר בספרי גמרא ואגדה יהודיים על מנת לדלות מקורות מידע על הלכות והתייחסות למפלצות ושאר מרעין בישין ושם מצאתי גם התייחסות ישירה למילה ערפד. קראתי כמעט כל ספר שהשגתי על ערפדים, בין אם פרוזה או ספרי מידע בנושא, כדי להכיר את הפלוקלור המלא ומתוכו ליצור מיתוס חדש הנשען על המקורות היהודים. לעיתים הייתי מעביר יום שלם בקריאה וחקירה על משפט אחד שכנסתי לספר.

לדוגמא כאשר לייונס מספר שהוא ההשראה לאגדת החלילן מהמלין. חקרתי את הנושא עד תום וגיליתי שיש לכך אסמכתאות היסטוריות לאירוע דומה שאכן התרחש בכפר בו נעלמו ביום אחד מספר רב של ילדים ואף ישנה אגדה עתיקה כי טרנסילבניה עצמה הוקמה ע"י אותם ילדים שהובלו על ידי החלילן מהמלין דרך מערה והקימו שם את היישוב הראשון. כמו כן, הייתי מתייעץ עם אנשים המבינים בתחומים עליהם כתבתי את הספר, בין אם זה דמויות טיפוליות, אם כי הספר אינו ספר טיפולי בהגדרה, אנשים דתיים כדי לדייק נושאים וסיטואציות שהצגתי וכן עם אודליה בירקן-קמיל, ערפדיולוגית החוקרת את הערפד כארטיפקט תרבותי, על מיתוס הערפד.

מי אייר/עיצב את הכריכה? תוכל לספר על תהליך עיצוב ובחירת הכריכה?

בתחילה עבדתי עם יוצר מוכשר על כריכת הספר, שעשה עבודה נהדרת, אך הרגשתי שהיא לא קולעת לאווירה שאני רוצה לייצר. אז אישתי הפנתה אותי ללילך בן אהרון, גילוי נאות היא גם קרובת משפחה ובמקצועה מעצבת גרפית שלא עסקה בעבר בעיצוב ספרים והיא גם חסידת חב"ד, כך שלא חשבתי שיעניין אותה לערוך כריכה לספר על ערפדים. להפתעתי ושמחתי לילך הסתערה על המשימה ובסיעור מוחות משותף, היא יצרה את הכריכה הכי מיוחדת שיכולתי לבקש. היא ידעה לתת ביטוי מדויק לאווירה שביקשתי והוסיפה את הסגנון הייחודי שלה ואני מאוד מרוצה מהתוצאה. העובדה עם לילך כה מוצלחת ונעימה שהמשכתי לעבוד איתה גם על אתר הספר שעולה עכשיו לאוויר ובתקווה גם עם הספרים הבאים.

מי ערך לך את הספר? איזה שינויים חשובים ומשמעותיים עשו בתהליך העריכה של הספר?

עורכת הספר שלי היא גל אלגר, שבמהלך העבודה על הספר הקימה את הוצאתקינמוןוהחלטתי להמשיך את הפקת הספר איתה. השינוים המרכזיים שגל הכניסה הייתה להחזיר אותי למציאות כל פעם שרחפתי באוויר. לשאול אותי שאלות מודע הדמות עשתה כך או אחרת ולהכניס קישורים חשובים על מנת לשוות אמינות לסיפור שאני מספר ואני חושב שבזכותה הספר הרבה יותר שלם.

היו לך קוראי בטא? איזה שינויים חשובים הם תרמו לספר? איזה תגובות קיבלת?

היו לי מספר קוראי בטא שכל אחד תרם משהו אחר, בין אם זה הערות לגבי הדמויות, כגון קוראים דתיים שידעו לומר משהו על אופיין של הדמויות או התנהגות שלא מותאמת מבחינת אופי או הלכה, קוראים שידעו לדייק אותי מבחינת אירועים היסטוריים וכן תרמו רעיונות, כגון להכניס פרולוג לסיפור, דבר שלא היה קיים בגרסא הראשונה.

סופרי ביכורים מתלבטים לפעמים לאיזה הוצאה לפנות. למה בחרת דווקא בהוצאת קינמון להוציא את הספר שלך?

כפי שציינתי, עבדתי במשך כשלוש שנים עם גל על העריכה, ובמהלך אותה תקופה גל הקימה את הוצאת קינמון. התלבטתי עם מי להמשיך, אך סמכתי מאוד על גל, גם מבחינה מקצועית וגם עם הזמן הפכנו לחברים ואני שמח על השתייכותי להוצאה שהספיקה כבר להוציאה מספר לא מבוטל של ספרים נהדרים.

מה המיתוס שצריך לדעתך לשבור בדחיפות על סופרים?

שהם יושבים כל היום, הוגים וכותבים. יכול להיות שחלק מחברי הסופרים אכן עושים זאת, אך הניסיון שלי מלמד שכדי לכתוב, אתה צריך לעבוד ולחיות חיים מאוד ארציים, לפרנס, לשלם חשבונות ולהחליף חיתולים, כאשר הראש שלך מושך רחוק למחוזות הדמיון של הספר. אך אני חושב שדווקא הניגודיות הזו, בין הפנטזייה למציאות, נותנת כלים ומייצרת את הסיפורים הכי טובים.

איזה עצות וטיפים יש לך למי שרוצה לכתוב או להוציא ספר?

קודם כל למצוא נושא שאתם אוהבים ומתחברים אליו, גם אם נראה לכם שרק אתם תהנו ממנו, כי אם אתם תאהבו אותו באמת, זה יורגש בכתיבה וקוראים ידעו לזהות זאת. שנית, למצוא זמן אמיתי לכתיבה, כי בסופו של דבר, זו עבודה שדורשת זמן, מאמץ והתמדה. שלישית, סבלונות, כתביה דורשת זמן להבשיל ודבר אחרון, לפחות בספר הראשון, אל תוותרו על עריכה טובה.

כמה ספרים יוצא לך לקרוא בחודש בממוצע?

הלו"ז שלי די דחוק, אני משתדל לקרוא ספר אחד בחודש.

מה הז'אנרים האהובים עליך?

פנטזיה כמובן, אך גם סיפורת ורומנים וגם ספרי תעודה ופסיכולוגיה.

איזה ז'אנרים אתה לא קורא בכלל?

אני פחות מתחבר לספרים רומנטיים.

באיזה שפות אתה קורא?

בעיקר בעברית

סופר/ת אהוב/ה?

לא יודע אם הוא הסופר האהוב עלי, אך לא חושב על מישהו שידע לכתוב טוב ממנו, ש"י עגנון כמובן.

ספר אהוב?

ערפילי אבלון היה אחד הספרים הכי מרתקים ושלמים שקראתי.

מה המסר שאתה רוצה שאנשים יקחו איתם מהספר שלך?

הייתי רוצה שאנשים שנכנסו לספר עם דעה מסויימת, אם זה לגבי ערפדים, לגבי אנשים עם מחלות נפש, לגבי יהדות, יצאו קצת אחרת מהאופן בו נכנסו. המסר שלי שעד שאתה לא בא במפגש אמיתי, בין אם תרבותי ובין אם אישי, אתה לא באמת מכיר כפי שחשבת שהכרת.

מה אתה מאחל לעצמך?

מעבר לילדים בריאים ומאושרים, שיהיה לי חדר משלי לכתיבה ובעיקר זמן לכתוב את כל הסיפורים שמסתובבים בראשי ומחפשים דף לבן לצאת אליו.

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

אני שמח מאוד להיות חלק מקבוצה ייחודית של אוהבי ספר והמילה הכתובה, שיכולים להביע את דעותיהם בפתיחות ובהערכה וכבוד הדדי ולחשוף את כולנו לעוד ועוד סיפורים מעולים.