ראיון עם הדר בן איטח ועתליה אלמליח

מסע מרתק לעולם הספרים הרומנטיים: הדר בן איטח ועתליה אלמליח מספרות על הקמת הוצאת קוקיס, בחירת ספרים, והחלום להפיץ אהבה דרך דפי הספר

פורסם ב: 03/09/2024
לוגו הוצאת קוקיס, בהנהלת הדר בן איטח ועתליה אלמליח

הדר בן איטח | באר שבע | 28 | רווקה + 2 (כלבים) | מוכרת בחנות ספרים ומו"ל שותפה בהוצאת קוקיס

עתליה אלמליח | מצפה רמון | 29 | רווקה+2 (כלבים) | מו"ל שותפה בהוצאת קוקיס

שלום הדר ועתליה, קודם כל - איך זה להיות מו"ליות שותפות? איך אתן מחלקות את העבודה ביניכן?

יש המון דרכים לענות על השאלה הזו, אנחנו נבחר בציטוט מתוך "מגיע לך" – "כשאחד מאיתנו מאבד את זה, השני לא יכול. מי שלא הכריז ראשון על היסטריה מיידית חייב להישאר רגוע."

אנחנו חברות כבר המון שנים, והמעבר לשותפות עסקיות היה מאוד טבעי. אין לנו חלוקת עבודה ממשית, שתינו עושות קצת מהכול, וכשאחת מתעייפת או לא יכולה להתפנות למשהו – השנייה ממשיכה. אולי זה נשמע קצת מבולגן, אבל זו שיטה שעובדת בשבילנו.

באיזה סוגים/ ז'אנרים אתן מתמקדות בהוצאת קוקיס?

הז'אנר שכרגע אנחנו מתמקדות בו הוא הז'אנר הרומנטי. בין אם אלה ספרי קומדיה רומנטיים (מודות – יצא לנו רצף של קומדיות), ספרי פנטזיה רומנטיים, ספרי מתח רומנטיים ועוד. הרומנטיקה לא תמיד חייבת להיות העיקר של הספר, אבל היא חייבת להיות בספר.

אתן מוציאות ספרי מקור, מתורגמים או גם וגם?

כרגע אנחנו מתמקדות בספרות מתורגמת, אבל בעתיד נשמח גם להוציא ספרות מקור.

כמה ספרים הוצאתן עד היום ואיזה?

עד היום הוצאנו שבעה ספרים – דואט הגבולות – שהוא דואט קולג' קליל, אהבה מסט ראשון – שהוא רומן חדר כושר עם המון מסרים על דימוי גוף חיובי, מאסטר בייקר – שהוא קומדיה קורעת מצחוק על חברי ילדות שחזרו לקשר, דואט טיקלד פינק – על משפחה עשירה שמעולם לא הייתה צריכה אפילו לשטוף כלים ועוברת לגור בעיירה קטנה, בבית שחצי מהזמן אין בו מים זורמים ומגיע לך – קומדיה נוגעת ללב על זוג מאורס שרק לאחר שהם עוברים לגור יחד, מבינים שהם לא באמת מכירים אחד את השני.

איזה שלב אתן הכי אוהבות בתהליך הוצאת ספר?

הבחירה! אנחנו מסוגלות לבלות שעות בגודרידס בקריאת תקצירים, ואז מורידות לקינדל את הספרים שנשמעים לנו טוב כדי לקרוא אותם. זה השלב שבו אנחנו זוכות להכיר ספרים חדשים וסופרות חדשות, ולתולעי ספרים אין בילוי מלהיב יותר מזה.

ומה הכי פחות?

תשובה: לבחור כריכה. אנחנו (הדר, בעיקר הדר) לא החלטיות בכלל בנוגע לכריכה. רגע אחד אנחנו יכולות לחשוב שכריכה היא הדבר הכי יפה בעולם, רגע לאחר מכן אנחנו לא מסוגלות להסתכל עליה יותר. אנחנו משגעות את הגרפיקאית שלנו, לפעמים אפילו עד לילה לפני הירידה לדפוס. מזל שהיא הגרפיקאית הכי מדהימה בעולם (אוהבות אותך, מורן!)

כשהכרזתן על ההוצאה באינסטגרם, זה גרם לסערה קטנה: כמה חבר'ה החליטו לעשות מתיחה ולעבוד על כולם שהם גם מקימים הוצאה. המצב יצר בלגן כי אנשים כבר לא ידעו אם הוצאת קוקיס היא אמיתית או מתיחה. איך הרגשתן עם מה שקרה?

הדבר הראשון שעבר לנו בראש כשהמתיחה הזו עלתה, עוד לפני שידענו שזו מתיחה, זה שאנחנו חייבות לוודא שמי שעומד מאחורי ההוצאה החדשה מודע לכך שכל אש שמופנית לעברו לא מגיעה מאיתנו. שלחנו לעמוד של ההוצאה הודעה שאנחנו מאחלות להם בהצלחה ושאנחנו מחכות לקרוא את הספרים שיוציאו.

אחרי זה, כשגילינו שזו מתיחה, התפוצצנו מצחוק. האנשים שעומדים מאחוריה הם חברים שלנו ועזרו לנו המון עם קוקיס, ובמבט לאחור – היינו צריכות לדעת שאלה הם. אין ולא היה בנו שום כעס כלפיהם, הם רק ניסו להקליל קצת את האווירה ואומנם זה לא עבד על כולם אבל אנחנו צחקנו המון.

על איזה ספר אתן עובדות עכשיו? / איזה ספרים מתוכננים לצאת בקרוב?

בדיוק עכשיו, בזמן שאנחנו עונות על השאלון הזה, אנחנו גם מדברות עם העורכת המושלמת שלנו, חגית (או, בשמה השני, חגית גלגל הצלה), על הספר הבא. הוא לא קומדיה הפעם, אלא ספר רומנטי ונוגע ללב שגרם להדר לבכות חצי לילה. אנחנו עדיין לא יכולות לחשוף את השם שלו או את שם הסופרת, רק להגיד שהוא יצא בחודשים הקרובים. חוץ ממנו, אנחנו עובדים על ספרים נוספים שחלק מהם כוללים את ההמשכים של "אהבה מסט ראשון".

עם כל העבודה סביב כתיבה של ספרים, אתן מספיקות לקרוא ספרים נטו להנאה?

ברור! אולי לא באותה תדירות כמו פעם, אבל אנחנו עדיין משתדלות לשמור על ממוצע של לפחות שלושה ספרים בשבוע. אומנם אנחנו מו"ליות, אבל הסיבה שהפכנו למו"ליות היא כי אנחנו תולעי ספרים, והחלק הזה באישיות שלנו לא נעלם ברגע שפתחנו את קוקיס... אם כבר, הוא רק התחזק.

יש לכן ז'אנרים אהובים?

רומנטיקה על כל סוגיה. לפעמים מתחשק לנו יותר ספרי פנטזיה רומנטיים או ספרי קומדיה רומנטיים, אבל בסופו של דבר, בבסיס – הרומנטיקה בספר היא מה שתמשוך אותנו לקרוא.

ולסיום... יש לכן שאלה לחברי הקבוצה?

האמת היא שכן – מה גורם לכם להרים ספר ולקרוא? בשנים האחרונות, גילינו שאנחנו נמשכות לספרים לא בגלל היופי של הכריכות ולא בגלל התקצירים (וידוי – אם אלה לא ספרים שאנחנו שוקלות לתרגם, אנחנו לא כל כך קוראות אותם), אלא פשוט... כי הם תפסו לנו את העין. בין אם זה השם או אם יש על הכריכה אלמנט/צבע כלשהו שמשך אותנו. מסקרן אותנו לדעת אם יש עוד כמונו.