ראיון עם לירון וינשטוק

לירון וינשטוק | 41 | נשוי + 2 | חיפה | מהנדס חשמל

היי לירון! לאחרונה הוצאת קומדיה רומנטית בשם "מה אם?", תוכל לספר לנו עליה?

הספר מספר את סיפורו של דורון, הייטקיסט בן 40 וגרוש טרי, שמרגיש ביום בהיר אחד שחייו מתפרקים לחלוטין. אלא שדווקא אז הוא מגלה לפתע שחזר 10 שנים אחורה בזמן. דורון מקבל הזדמנות נדירה לעשות הכל מחדש: הוא יודע בדיוק מה עומד לעבור עליו בעשור הקרוב, וכעת עליו להחליט אם ינסה לתקן את טעויות העבר או יבחר בנתיב אחר לגמרי.

אני מגדיר את הספר כקומדיה רומנטית, מפני שבמרכז העלילה עומדת מערכת היחסים של דורון וגרושתו, נטלי, כולל קטעים מנקודת מבטה. זהו ספר מצחיק וקליל, אבל הוא גם נוגע בנושא מערכות היחסים והבחירות שאנו עושים בחיינו.

בחרת לכתוב קומדיה רומנטית עם ריאליזם קסום - זה ז׳אנר שאתה גם קורא ואוהב בעצמך? למה בחרת לכתוב ספר דווקא בז׳אנר הזה?

זה שילוב של שני ז׳אנרים שאני מאוד אוהב, גם קומדיה רומנטית ואני גם מת על כל נושא המסע בזמן וההשלכות שלו, אז כשהתחלתי לחשוב על לכתוב ספר זה נראה לי טבעי מאוד לשלב ביניהם.

מי לדעתך קהל היעד של הספר?

אני חושב שהורים לילדים צעירים יתחברו מאוד לספר כי הוא מתעסק הרבה בקשיים של ההתחלה, כשצריך לקום כל שעתיים בלילה, ואז לקום לעבודה וצריך לג׳נגל בין כל המשימות ועדיין איכשהו לשמור על הזוגיות ועל צלם אנוש. הייטקיסטים יוכלו להזדהות בספר עם הדינמיקה המשרדית והמרדף אחרי קידום בעבודה. אבל באופן כללי אני חושב שכל מי שמחפש קומדיה קלילה עם נופך רומנטי וקצת נגיעה של פנטזיה. וכמובן חיפאים. כל הספר מאוד מדגיש את חיפה, כולל אזכורים אמיתיים של פאבים ומסעדות מקומיות (כי אי אפשר לדבר על חיפה בלי להזכיר את סנדוויץ ברכה המיתולוגי)

יש דמויות בספר שמבוססות על אנשים בחיים האמיתיים שלך? אירועים שקרו באמת?

כשאני מדבר על הספר עם משפחה וחברים אני משתדל נורא לשכנע אותם שלא, אבל כן יש הרבה השראה מאירועים אמיתיים. אחד מאותם אירועים שמופיעים בספר היה בעצם הרגע שבו ידעתי שאני הולך להתחתן עם אשתי. זה היה באחד הדייטים הראשונים שלנו, ישבנו אצלה בבית והזמנו המבורגר, ותוך כדי שהיא פתחה את האריזה הוא נפל על הרצפה. אז היא הביטה בהמבורגר, ואז בי, ואז שוב בהמבורגר, והרימה אותו והמשיכה לאכול. אחרים יגידו שזה מגעיל, אבל לי זה הרגיש מושלם והייתי חייב להכניס את זה לספר. באישור שלה כמובן.

תוכל לספר לנו על תהליך הלמידה שלך בסדנאות הכתיבה? איך המפגשים והעבודה עם המנחות והמשתתפים האחרים עזרו לך לגבש את הסיפור?

הלכתי למספר סדנאות כתיבה וקודם כל אני ממליץ לכל מי שאוהב לכתוב, גם אין לו שאיפה לכתוב ספר, ללכת לסדנה כזאת. זאת הייתה פעם ראשונה שיצא לי לכתוב משהו ואז להקריא אותו מול קבוצה של 10-12 אנשים ויש בזה משהו נורא משחרר, בייחוד כי אני לא אדם שבדרך כלל משתף יותר מידי מעצמו. הסדנאות גם נותנות איזו מסגרת שבה חייבים לכתוב, גם בשיעור וגם בבית וזה קידם אותי מאוד. אני אנצל את ההזדמנות להגיד תודה לשני הדר ואילנה זיידמן שהנחו את הסדנאות שהשתתפתי בהן, ובלעדיהן אין לי ספק שהספר הזה לא היה יוצא לפועל.

איזו סצנה הכי נהנית לכתוב? איזו סצנה היה לך הכי קשה לכתוב?

יש הרבה סצינות בפאבים ומסעדות שמאוד נהניתי לכתוב אבל לספר על חלקן יכול להרוס חלק מהמסתורין של הספר, אז אני אגיד שהספר מתחיל בדייט הראשון של דורון ונטלי וזאת הייתה הסצינה הראשונה שכתבתי ואפילו הקראתי חלק ממנה באחת הסדנאות ומאוד נהניתי לכתוב אותה ולמרות שהדייט הראשון שלי ושל אשתי היה מאוד שונה, לא יכולתי שלא לחשוב עליו בזמן הכתיבה. יש סצינה שמתארת ריב משמעותי בין דורון ונטלי ואין ספק שהיא הייתה הכי קשה לכתיבה, ברמה כזאת שלא נתתי לאשתי לקרוא אותה שלא תתעצבן עליי בעקיפין.

מי ערך לך את הספר? איזה שינויים חשובים ומשמעותיים עשו בתהליך העריכה של הספר?

את העריכה ביצעה אורית דן, ועד שהתחלנו לעבוד לא הבנתי עד כמה הספר רחוק מהתוצר הסופי שלו. מעבר לשינוי ניסוחים ומשפטים מסוימים, היא גרמה לי לתת לספר הרבה יותר נפח ועניין, במיוחד היא עזרה לי בפרקים מנקודת המבט של נטלי שהיו צריכים קצת נקודת מבט נשית. כל שבוע היא הייתה שולחת לי תיקונים והצעות על 2-3 פרקים ותמיד הייתי פותח את הקובץ בחשש מכמה הערות הולכות להיות בו, ובהתחלה הייתי מתבאס אבל כשהייתי מתחיל לשנות ולהוסיף פתאום הכל היה נראה הרבה יותר טוב. בכל תהליך ההפקה של הספר זה היה החלק הכי מספק.

מי אייר/עיצב את הכריכה? תוכל לספר על תהליך עיצוב ובחירת הכריכה?

את הכריכה עיצבה אסתי ניסן המדהימה. רציתי משהו שיישדר קומדיה רומנטית כמו הספרים של אמילי הנרי ואבי חימנז, ואני יודע שזה היה לה קשה אבל בסוף היא הצליחה לקלוע בול לסגנון שרציתי. כשהיא שלחה לי את הסקיצה הראשונה עשיתי את הטעות ושלחתי אותה למלא אנשים ולכל אחד הייתה דעה שונה ובהתחלה לקחתי את זה נורא קשה, אבל בסופו של דבר הלכתי עם האינטואיציה שלי ומה שהכי אהבתי ואני ממש מרוצה מהתוצאה הסופית.

מה אנשים תמיד אומרים לך או שואלים אותך כשהם שומעים שכתבת ספר?

זה תמיד משהו בסגנון של ״באמת? אתה? כתבת ספר?״, כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד ביישן ומופנם והדבר האחרון שהם חשבו שאני אעשה זה לכתוב ספר.

איזה תגובות זכורות במיוחד (לטוב ולרע...) קיבלת מקוראים על הספר שלך?

כשהייתי בסדנת כתיבה שלחתי לחלק מהמשתתפים את הספר לפני עריכה ומישהי אמרה לי על סצינה מסויימת שהיא ממש קרעה אותה מצחוק, שזה בערך הדבר שהכי רציתי לשמוע לגבי הספר כי אני רוצה שהוא יצליח לעלות חיוך על הפנים למי שקורא אותו.

מתכנן את הספר הבא?

כן, יש לי איזה מבנה כללי לסיפור, מין פנטזיה ישראלית בעולם פוסט אפוקליפטי, מאוד שונה מהספר הנוכחי אבל עם וייב דומה. עכשיו רק צריך להתיישב ולכתוב אותו.

איזה עצות וטיפים יש לך למי שרוצה לכתוב או להוציא ספר, ובמיוחד למי שחושב על זה רק בתיאוריה ולא בטוח שהוא יכול לגרום לזה לקרות?

קודם כל – לכתוב. אפילו בלי תכנון לכיוון מסוים. פשוט לפרוק לדף מחשבות, רעיונות, סצינות מסוימות. אם צריך מסגרת אז אני מאוד ממליץ על כל מיני סדנאות כתיבה למיניהן, זה מאוד עוזר לתחום את כל הסיפור הזה ולקבל טיפים איך לפתח אותו. לגבי הוצאה לאור, זה כבר תהליך הרבה יותר מורכב ומסובך שצריך להתכונן אליו מנטלית, ושם גם צריך להחליט מה המטרה הסופית ולהתכונן לזה בהתאם, כי זה דבר אחד לכתוב ספר בעיקר לחברים ולמשפחה ולכתוב ספר מתוך כוונה שיהפוך לרב מכר.

מה הז'אנרים האהובים עליך?

מתח, קומדיות רומנטיות, מדע בדיוני, וכל ספר שמצליח להיות קולח ולא עמוס מידי

ספר אהוב?

״המשחק של אנדר״. כשהייתי קטן הייתי קורא מלא ספרים ואז בגיל מסוים פשוט הפסקתי, עד שלפני כמה שנים הכרחתי את עצמי לחזור לקרוא וניסיתי את ״המשחק של אנדר״ שישב אצלי על המדף שנים, והוא היה כל כך טוב שידעתי שאני חייב לחזור לקרוא יותר.

יש לך מה להגיד לחברי הקבוצה?

אני רק אגיד שזאת באמת קבוצה נהדרת והייתי קורא הרבה פחות בלעדיה, אז תמשיכו עם העבודה הטובה ותנו לסקירות לזרום כמו מים, ואני מקווה שגם הספר שלי יכנס לתוך אותו הזרם.